אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות שכנים· רבי אברהם די בוטון

פרק ב · הלכה טז

הלכה יב

וכן בגינה כופהו להבדיל וכו'. המגדל עוז הביא שאלת חכמי לוניל לרבינו דהסוגיא שבתחלת הפרק קשה עליו והשיב להם דאותו השינוי שתירצו בגמרא גינה שאני כדר' אבא דא"ר אבא אסור לאדם שיעמוד וכו' שינויא בעלמא היא דלא כהלכתא דבגנות א"צ ארבע אמות דאין שם היזק ראייה אלא עשרה טפחים והביא ראיה ממימרא דרב נחמן דקאמר גבי גגות והביאה רבינו בפרק של אחר זה דקאמר דאין בגנות היזק ראייה לפי שאין בני אדם דרים בגגות ק"ו לגנות שאין דרך בני אדם לדור שם וכמו שהאריך שם באותה תשובה וכתב שם ואם מאותו ענין של עינא בישא אפילו בבקעה היינו מחייבין אותו לגדור וכו', וקשה דאיך קאמר דהוא שינויא דלא כהלכתא דאפילו לפי ההלכה דהוי היזק ראייה שמיה היזק קשה לי טפי דהמקשה דקאמר ת"ש וכן בגינה הוא סבור דהיזק ראייה שמיה היזק כהלכה וס"ל דבגינה יש היזק ראייה וא"כ בין למקשה בין למתרץ ס"ל כן ומה שהקשה מבקעה ליקשי ליה הכי בתירוץ הגמרא דמאי משני בגמרא גינה שאני כו' א"כ אפילו בבקעה נמי אלא מאי אית לך למימר דשאני גינה מבקעה כדכתבו שם התוס' ז"ל דגינה הוי בכל השנה ובקעה לא הוי אלא חדש אחד בשנה דבגינה זורעים ירק כל השנה וכו' וא"כ אתי שפיר. מיהו לזה י"ל דודאי סברת תירוץ הגמרא כן ומ"מ דחוק הוא ולכך הכריחו דשינויא זה אינו כהלכה אלא דחייה בעלמא דהוא דחוק. ומ"מ מ"ש שאינו כהלכה קשה כדכתיבנא. וי"ל דסובר דבין המקשה בין המתרץ הוי דלא כהלכתא דטעמא משום דאינהו לית להו הא דרב נחמן דקאמר בגגות אין היזק ראייה דאית להו כ"ש גנות וא"כ כיון דקי"ל כרב נחמן בדיני אידחיא הך סוגיא זה נראה לי בדעת רבינו ז"ל. ובדברי הרב הנימוקי ז"ל ראיתי שסובר רבינו דאחר שתירץ הגמרא מאי וכן דקתני אגויל וגזית לית בגינה היזק ראייה כלל דהמקשה אם היה אומר כן אינו אלא מטעם וכן דקאמר מתני' וכד שני ליה דוכן קאי אגויל וגזית אמרינן דלית ליה היזק ראייה כלל. ועם זה גם כן יש ליישב הקושיא שהקשינו וטעם ההכרח דסובר רבינו ז"ל כן הוא מכח ההיא דרב נחמן כדכתיבנא:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות שכנים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה