אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות שכירות· רבי אברהם די בוטון

פרק יג · הלכה ד

הלכה ג

פרה של ישראל שהיה כהן דש בה בתרומה ובתרומת מעשר של דמאי * וכו'. נראה דרבי' פסק כאוקימתא קמייתא דאמר כאן בתרומה כאן בגידולי תרומה כלומר דבגידולי תרומה עובר דהוו כמו חולין וכן פסק כאי בעית אימא דאמר כאן במעשר ודאי כאן במעשר דמאי כלומר דבמעשר דמאי עובר וכן פסק כמאי דקאמר לא קשיא כאן בתרומת מעשר ודאי כאן בתרומת מעשר דמאי ואע"פ שפסק כאוקימתא זאת מ"מ פסק לענין הדין כאוקימתא דלעיל דאמר כאן בתרומה כאן בגידולי תרומה משום דס"ל דהך אוקימתא ל"פ אאוקימתא קמא לענין הדין אלא כדאמרו לא צריכא להא דלעיל אלא דמוקמינן לה בתרומת מעשר דמאי דומיא דמעשר דמאי וא"כ עכ"פ צריך להגיה כאן בדברי רבינו ולומר שהיה כהן דש בה בתרומת מעשר ודאי וניחא הכל דכאן בתרומת מעשר ודאי ובמעשר ודאי כתב דאינו עובר ולמטה במעשר דמאי וגידולי תרומה וה"ה בתרומת מעשר דמאי ** ואע"פ שלא הזכירו פשיטא דהוי דומיא דמעשר דמאי דעובר משום בל תחסום ועם זה יסכימו דבריו עם אוקימתות הגמרא שהבאתי ובאו דבריו על נכון אבל אפשר ליישב גירסת ספרינו בדבריו בדוחק ולומר דאיהו פסק כתרי אוקימתות דכאן בתרומה כאן בגידולי תרומה וכאן במעשר ודאי כאן במעשר דמאי היפך האוקימתא שאמרו השתא דאתית להכי ומפני כך כתב למעלה דאפילו בתרומת מעשר דמאי אינו עובר משום בל תחסום היפך האוקימתא שאמרו בגמרא בסוף אבל זה אין לו שחר כלל דמאי שנא תרומת מעשר דמאי ממעשר דמאי ועוד כאוקימתא אחרונה ראוי לפסוק כי כן דרכו: *כן היתה הגי' לפניו:

**בגירסתנו איתא בהדיא:

וכן פרות הדשות וכו'. כתב הרב בעל נימוקי יוסף ז"ל דרבינו ז"ל מפני דאית ליה דהראוי למעשר צריך שיגמר מלאכתו למעשר והראוי לחלה חלה לכך הוצרך לומר דהך מרכסות דקאמר בגמרא אינו כפירוש הר"א ז"ל דאי חטים שנשרו במים ולהסיר קליפתן אמאי אינו אוכל הרי לא נגמרה מלאכתו לחלה והוי כבורר בחטים שכתב רבינו ז"ל לעיל שאוכל כפועל ושור ופועל כי הדדי נינהו לכך הוצרך לפרש כן אבל מ"מ קשה לרש"י ז"ל שמפרש מרכסות כפירוש הר"א ז"ל ואית ליה דינא דרבינו ז"ל שהראוי לחלה חלה והראוי למעשר מעשר איך יתרץ קושיא זאת בשלמא להר"א ז"ל לית ליה דתליא מילתא בחלה אלא במעשר כדכתב לעיל וכיון שכן אינו אוכל אבל לרש"י ז"ל דאית ליה כדברי רבינו ז"ל קשה. וי"ל דהני חטים הוי לאכלם בתבשיל ולא אתו לידי חיוב חלה ולהכי מוציאין קליפתן לאכלם בקדירה:

אבל מפני מראית העין אם היו דשות וכו'. כלומר אבל במרכסות לא צריך להאי משום דירט להם הדרך ואינם דשות שם אבל הטור ז"ל בסימן של"ח אית ליה פירוש מרכסות כפירוש הראב"ד ז"ל דכתב דתולה בקרסטלין גבי מרכסות יע"ש:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות שכירות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה