לחם משנה על משנה תורה, הלכות שכירות· רבי אברהם די בוטון
פרק יב · הלכה יג
אפילו נזיר שהיה עושה בענבים. קשה דבפרק השוכר אמר ת"ש תנו לאשתו ובניו אין שומעין לו ואי אמרת משלו הוא אוכל אמאי אין שומעין לו התם משום לך לך אמרינן נזירא סחור סחור לכרמא וכו' משמע דבנזיר ראוי לו יותר שלא יאכל משאר פועל משום דלך לך וא"כ איך כתב רבינו אפילו נזיר וי"ל דהוקשה לו לרבינו דלטעמא דמקשה דאית ליה משל שמים אמאי נקיט נזיר יותר משאר פועל אלא ודאי אית לך למימר דלרבותא נקטיה ואפילו נזיר שאינו יכול לאכול דס"ד אמינא כיון דאינו יכול לאכול יתן לאשתו ובניו קמ"ל וא"כ רבינו ז"ל דפסק כסברת המקשה דמשל שמים הוא אוכל כתב אפילו נזיר כסברת המקשה: