לחם משנה על משנה תורה, הלכות שכירות· רבי אברהם די בוטון
פרק יב · הלכה י
ולא יהיו בניו או אשתו וכו'. בהשגות א"א בעיא דלא איפשיטא. וקשה דאמאי לא השיגו בדין העושה בגפן זה אינו אוכל בגפן אחר והוא בעיא דלא איפשיטא ואולי מפני שבמסקנא אמרו שם לעולם עושה בגפן זה וכו' דכיון דבמסקנא אמרו לעולם ראוי לפשוט כן ומ"מ קשה על רבינו בין הכא ובין התם אמאי לא כתב דאם אכל הפועל אין מוציא ממנו כדרכו בכל תיקו האמור בגמרא דאפשר למטעי בדבריו ולומר דאם אכל חייב לשלם דומיא דמבטל ממלאכתו ואכל בשעת מלאכה שכתב רבינו למעלה חייב לשלם:
ולא יהיו בניו ואשתו וכו'. כתב עליו הר"א בעיא דלא איפשיטא. וקשה דאם כוונתו להשיג לו דלמה לא כתב דהוא ספק ואם אכל הפועל בהבהוב הרבה לא מפקינן מיניה וכמו שכתב הטור בסימן של"ז גבי בעיא דעושה בגפן זה אינו אוכל בגפן אחר א"כ למה לא השיג על רבינו ז"ל גבי דין העושה בגפן זה שכתב סתמא אינו אוכל בגפן אחר ויפול שם הקושיא בעצמה דהיא בעיא דלא איפשיטא וגם על הטור תימה קצת וזה למה בסימן הנזכר כשהזכיר דין הפועל לא יהבהב למה לא כתב דאם הבהב ואכל הרבה לא מפקינן מיניה המותר ע"י הבהוב כדכתב גבי עושה בגפן זה וכו' וכן הרא"ש ז"ל בפסקיו שכתב כן בעושה בגפן זה כדכתב הטור למה לא כתב כן למעלה מיניה גבי בעיא דהבהוב מיהו אין זו כ"כ קושיא דפשיטא דאין מוציאין המותר שאכל דכיון דמן הדין יש לו לאכול אלא שאכל מעט יותר לא מפקינן אבל עושה בגפן זה שאין לו לאכול כלל בגפן אחר הוה ס"ד דמפקינן ומנכינן מאגריה לכך איצטריך: