לחם משנה על משנה תורה, הלכות שגגות· רבי אברהם די בוטון
פרק יג · הלכה ב
והסנהדרין עצמן וכו'. אוקימתא דרב פפא בפ"ק. ומ"ש הרב בעל כ"מ ז"ל הוא פירש"י ומוכרח בגמרא:
ושבט מנשה ואפרים אינם חשובים וכו'. בסוף פ"ק דהוריות אמר אביי אליבא דר"ש דחטאת שותפין אינה מתה ומוכיח לה מברייתא דפר ושעיר של יוה"כ וכו' ודחי לה בגמרא הוכחה דאביי דשאני כהנים דאיקרי קהל ומקשי גמ' אלא מעתה ניתו פר בהוראה ותירץ רב אחא שבטו של לוי לא איקרי קהל והוכחתו של אביי הוי הוכחה מעליא והקשו שם א"כ חסרו להו י"ב שבטים ותירץ אביי אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי כלומר דהם יביאו פר העלם דבר ולא שבטו של לוי ורבא פליג התם וסובר דלנחלה הוקשו ולא לדבר אחר ואע"ג דהוכחתו של אביי שהוכיח לר"ש דחטאת שותפין אינה מתה הוי קושטא דמילתא דכבר הוכיחו לה בגמ' הכי מברייתא אחרת וכמו שאמרו שם מאי הוי עלה וכו' מ"מ בהא דקאמר דאפרים ומנשה הוי כראובן ושמעון לענין פר העלם דבר דפליג עליה רבא לא קי"ל כוותיה דקי"ל בכולי גמ' דפליגי רבא ואביי הילכתא כרבא ונהי דהוכחתו של אביי הוכחה מ"מ לאו מברייתא קמא אלא מברייתא אחרת דבברייתא קמא ליכא הוכחה דכרבא קי"ל ולהכי פסק רבינו ז"ל דאפרים ומנשה הם כשבט אחד ושבט של לוי לענין זה חשוב קהל דלא כאביי: