לחם משנה על משנה תורה, הלכות שבת· רבי אברהם די בוטון
פרק ג · הלכה י
כל שמותר לשהות וכו'. כתב הראב"ד ז"ל בהשגות שבוש הוא. ואילו דברי המגיד הם כדברי הראב"ד ז"ל דכונת רבינו הוא איירי אפילו בכל אופן אפילו שיהיה התנור גרוף וקטום. ואע"פ שהרב פירש דבריו ואמר ואין מחזירין לעולם אלא ע"ג וכו' מ"מ הוקשה לו דלא היה לו לכלול בתחלת לשונו כל שמותר וכו' וה"ל למימר חוץ מכירה שהכירה גרופה וקטומה:
והוא שלא הניח הקדרה ע״ג קרקע וכו'. בפרק כירה (שבת דף ל"ח) אמרי בעי ר' ירמיה תלאן במקל מהו הניחן ע״ג מטה וכו' תיקו. ורבינו לא הזכירם ונראה דהוא ז״ל פוסק אותם לקולא כמו שפוסק הבעיא דשכח דלעיל ולא הוצרך לפרשה מפני שכבר כתב והוא שלא הניח הקדירה ע״ג קרקע משמע דבהנחה ע״ג קרקע תליא מלתא אבל מה ששאלו בגמרא מפני ששם אמרו ועודן בידו מותר דמשמע דכשאינן בידו אע״פ שלא הניחן ע״ג קרקע אסור ולא נקט הניחן ע״ג קרקע אלא למעוטי אינן בידו. או אפשר דעודן בידו לאו דוקא אלא כל שאינן על גבי קרקע עודן בידו קרי ליה ומפני כן נסתפק השואל בגמרא אבל רבינו שכתב והוא שלא הניחו וכו' אין לטעות בלשון כלל ולכן לא הוצרך לפרש: