לחם משנה על משנה תורה, הלכות שבת· רבי אברהם די בוטון
פרק ג · הלכה ט
כל תבשיל שאסור לשהותו וכו'. בפרק כירה (שבת דף ל"ח) גבי שכח קדירה על גבי כירה ובשלה בשבת מהו ופשטינן לה לאיסורא כרב נחמן בר יצחק וימתין למוצאי שבת בכדי שיעשו. עוד שם איבעיא להו עבר ושהה מאי וכו' ולא איפשיטא ולקולא. ורבינו גורס בעיא שניה עבר ושכח ופירש דבעיא ראשונה איירי בתבשיל שלא בישל כל צרכו ופשטינן לאיסורא ושניה איירי דמצטמק ויפה לו וכ״נ דעת הראב״ד ז״ל לפרש הך בעיא שניה במצטמק ויפה לו אלא שהוא גורס בבעיא שניה עבר ושהה והטעם כמבואר בהשגות. ולפי דעת המפרשים ז״ל שפירשו שכשהגיע לשליש בישולו משהין אותו ואפי' מצטמק ויפה לו אין כאן מקום לבעיא שניה דהרי לכתחלה מותר לשהות ואם לא בישל כל צרכו הא פשטינן לה לאיסור בבעיא ראשונה והם ז״ל פירשו בעיא שניה דקודם גזרה בעי להו כמ״ש התוס' ז״ל וכ״ז נתבאר בדברי הרב המגיד ז״ל: