אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות שביתת עשור· רבי אברהם די בוטון

פרק ג · הלכה ז

הלכה ה

ומותר לצאת בסנדל של שעם וכו'. הרי״ף ז״ל בהלכות הביא בעיא של סנדל של שעם ופשיטותא להיתרא וכתב שם הר״ן ז״ל דאית ליה דבשל עץ נמי מותר לצאת ביוה״כ ודלא כרש״י דאית ליה דבשל עץ הוי מנעל ושל שעם וקש לא הוי מנעל וקשה על הר״ן ז״ל מאין לו על דברי הרי״ף ז״ל כן דהוא לא הזכיר אלא היתר בשל שעם ושל קש ומי אמר לו דבשל עץ לית ליה דרש״י ז״ל אימא דאית ליה דרש״י ז״ל דאסור לצאת ביוה״כ ותו קשיא על הרי״ף ז״ל מ״ש בגמרא (דף ע"ח:) דכ״ע מנעל הוא משמע דכולהו איקרו מנעל וא״כ אסור לצאת ביוה״כ וכבר הקשה לו הרב בעל המאור כן והרמב״ן ז״ל בספר המלחמות האריך בתירוץ קושיא זו והעולה מדבריו הוא דר' יוסי ור״מ כולהו אית להו דהוי מנעל בין של עץ בין של קש ורבנן דנפקי בשל שעם והוא הדין בשל עץ אית להו כרבנן דפליגי אר״ע בפרק במה אשה דאמרו שם (דף ס"ו) על מה שאמר ר״ע בברייתא דסנדל של סיידין טמא מדרס ויוצאין בו בשבת וחולצין בו דלא הודו ופירשו בגמרא דלא הודו לו היינו ר' יוחנן בן נורי וכולהו אמוראי כר״י בן נורי אית להו. וקשיא טובא דהוא ז״ל עצמו הכריח שם מסוגיא דמחצלת של שיפא ושל קש דפרקא קמא דסוכה (דף ט"ז ודף כ') דלית הלכתא כר״י בן נורי דמשמע מההיא סוגיא דבכל כלי קש ושיפא אפילו מילי דלאו אורחייהו לעשות מקש דמטמא הראוי למדרס מדרס והראוי למת למת. ועוד דלר״י בן נורי קב הקטע לא ליטמא כיון שאינו של עור דבגמרא פרק במה אשה (שבת דף ס"ו) משמע דמדמה ליה לסנדל של סיידין וכיון דרבי יוחנן אית ליה דסנדל של סיידין דאינו מטמא ה״ה בקב הקטע ואנן קי״ל דקב הקטע מטמא היכא דאית ליה בית קיבול כדאיתא במתניתין (דף ס"ה:) והביאה הרי״ף ז״ל בפרק במה אשה ואי כר״י בן נורי אע״ג דאית ליה בית קיבול כתיתין היכי משוי ליה מנא כדהקשה אביי בפרק יוה״כ דכיון דאין עליו תורת מנעל אע״ג דאית ביה בית קיבול כתיתין לא מטמא. ועוד קשה על רבינו ז״ל דהולך בשיטת הרי״ף ז״ל אי מפרש כן כדברי הרי״ף ז״ל כדפירש הרמב״ן ז״ל דהוא בהדיא פסק בפרק כ״ה מהלכות כלים דלא כר״י בן נורי בסנדל של סיידין דטמא מדרס וכן קב הקטע ואם כן פסק כהנהו רבנן דנפקי בשל שעם דאית להו כר״י בן נורי דהיינו לא הודו לו דר' יוסי אי אפשר דהא קי״ל כרבא דאמר דר' יוסי נמי אית ליה דהוי מנעל ומש״ה אסר לצאת ביוה״כ ולא קי״ל כותיה א״כ איך כתב הרמב״ן ז״ל דהנהו רבנן סברי כר״י בן נורי. וי״ל דר״י בן נורי קאמר דלא הוי כלי לענין טומאה ובודאי דכ״ש דלא הוי לענין חליצה וגם לענין יציאה בשבת שלא יוכלו לצאת בו אלא דאנן לא קיי״ל כר״י בן נורי לענין טומאה מההיא סוגיא דפ״ק דסוכה דמחצלת של שיפה שכתב הרמב״ן ז״ל וגם מההיא דקב הקטע דמתניתין דקאמר דמטמא מדרס ומ״מ בשאר דברים קי״ל כותיה משום דהנהו רבנן דנפקי בשל שעם הוו סברי כותיה בשאר דברים ואית להו דלא הודו לו לענין חליצה ולענין יציאה בשבת אע״ג דלית להו כותיה גבי טומאת מדרס. זה נ״ל ליישב דברי הרמב״ן ז״ל בספר המלחמות במה שפי' בדברי הרי״ף ז״ל והמעיין יעיין שם כי נ״ל דא״א ליישבו בענין אחר. ולענין מה שהקשינו דמי הכריחו להר״ן לומר דהרי״ף לא יסבור כדברי רש״י ז״ל טעמו מבואר שם בדברי הרמב״ן ז״ל דכיון דרבינו ז״ל פסק לענין חליצה בפרק מצות חליצה דסנדל של עץ לא הוי סנדל הוא הדין נמי לענין יוה״כ דאין לומר דהחמירו בחליצה כדדחה שם הרמב״ן ז״ל דזה נראה לו להר״ן ז״ל דוחק ומטעם זה רצה לומר ג״כ דרבינו אית ליה כדברי הרי״ף ז״ל דכיון דאיהו סבר כדברי הרי״ף ז״ל לענין חליצה שכן כתב בהלכות יבום וחליצה דאין חולצים בסנדל של עץ הוא הדין ליוה״כ ומשום הכי ודאי דהרי״ף והרמב״ם ז״ל לית להו פירוש רש״י ז״ל ודלא כאחד מהגדולים שכתב בטור אורח חיים בהלכות יוה״כ שדברי רבינו ז״ל הם סתומים ולא ידע היכן נוטים דודאי דדבריו נוטים לדברי הרי״ף ז״ל דההכרח שיש על הרי״ף ז״ל לומר דאית ליה דסנדל של עץ הוי שוה לשל שעם משום דפסק בפרק מצות חליצה דאין חולצים בו ההכרח עצמו יש לנו על דברי הרמב״ם ז״ל ונוסף לנו הכרח על הרמב״ם ז״ל דהוא כתב בפ' כ״ה מהלכות כלים דסנדל של סיידין הוי של עץ ולפירוש רש״י ז״ל מוכרח לומר דהוי של קש כאשר תראה בדברי הרמב״ן ז״ל בספר המלחמות וע״ש. ומ״מ קשה דמנעל התפור בפשתן דאית לן דאין חולצים בו משום דבעינן כולו תחש אם כן יהא מותר לצאת בו ביוה״כ כיון דאי שרית מנעל שאינו של עור ביוה״כ משום דרחמנא מעטיה גבי חליצה מתחש א״כ תפור בפשתן נמי הא מעטיה רחמנא מתחש ויהא מותר לצאת ביוה״כ ובשלמא למי שמפרש דלכתחילה אין חולצין בו אבל בדיעבד חליצתו כשרה ניחא אבל רבינו כתב בהלכות יבום דבדיעבד חליצתו פסולה וא״כ לדבריו קשה ואולי לא מדמינן כולי האי יוה״כ לחליצה דמכל מקום אמרינן גבי חליצה קפיד רחמנא דלהוי כולו תחש אבל ביוה״כ די לנו שיהא של עור לאסור אפילו שיהא תפור בפשתן דמ״מ מנעל מיקרי:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות שביתת עשור

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה