לחם משנה על משנה תורה, הלכות שביתת עשור· רבי אברהם די בוטון
פרק ג · הלכה ה
לוקח אדם מטפחת וכו'. קשה טובא דבגמרא (דף ע"ח) חלקו בין תשעה באב ליוה״כ לדבר זה דביוה״כ יעשה כמין כלים נגובים מבערב משום דלא ליתי לידי איסור סחיטה אבל בתשעה באב אין צריך לעשותה כמין נגובים כן משמע בגמרא בפרק יוה״כ לפי גירסת הרי״ף ז״ל והיא גירסת רבינו ואם כן למה רבינו ז״ל בפ״ה מהל' תעניות גבי תשעה באב לא הזכיר זה אלא סתם ואמר בתשעה באב אסור ברחיצה כיוה״כ היה לו לחלק כדכתיבנא וכן חלק בהדיא הרי״ף ז״ל בפ' יוה״כ ואע״ג דכתוב בדפוס וויניצייא ואסיקנא דבערב תשעה באב שורה במים וכו' ודאי דאינו דברי הרי״ף ז״ל אלא ט״ס הוא או שום הגהה מאיזה תלמיד שאותם הדברים הם בנויים על הגירסא שכתב רש״י ז״ל ששמע ודברי הרי״ף ז״ל הם כגירסא דאית ליה כרש״י ז״ל והם דברים חלוקים הרבה וא״כ ודאי דהך ואסיקנא שכתוב שם הוי סותר הגירסא שכתב הרי״ף ז״ל קודם ובודאי דלאו דברי הרי״ף ז״ל הם ובדפוס קושטנדינא ליתא ובודאי דדעת הרי״ף ז״ל הוא דבערב תשעה באב שורה במים ולא יעשה כמין כלים נגובים וביוה״כ יעשה כמין כלים נגובים. ותו קשיא דבפ' מקום שנהגו (פסחים דף נ"ד:) אמרו אין בין תשעה באב ליוה״כ אלא שזה ספקו אסור וכו' ומשמע התם בגמרא דלכל הדברים שוים דכל איסור דאיכא ביוה״כ איכא בתשעה באב והא איכא הך איסור דמטפחת דאיכא ביוה״כ דצריך לעשות כמין כלים נגובים משא״כ בתשעה באב דאין צריך לעשותה כמין כלים נגובים מיהו הא לא קשיא כלל דמה שצריך לעשותה כמין כלים נגובים בערב יוה״כ הוא משום דלא ליתי לידי איסור סחיטה משא״כ בתשעה באב שהוא מותר במלאכה וא״כ כיון דזה הוא החילוק אינו אלא איסור דמלאכה והרי כבר הוזכר בברייתא אחרת דיש חילוק בין תשעה באב ליוה״כ שזה אסור במלאכה וזה מותר וא״כ דין זה בכלל. ולקושיא קמייתא י״ל בדוחק דבגמרא אמרו שם איפכא אמרת לן ואותבינך סחיטה וכו' וסובר רבינו ז״ל דה״ק את הוה אמרת לן בתשעה באב עושה כלים נגובים וביוה״כ שורה במים ומאי דהות אמרת בתשעה באב הוה ניחא לן אלא מאי דאמרת ביוה״כ דשורה במים בלא עשיה דכלים נגובים הוה קשה לן דהא איכא איסור סחיטה וא״כ היה לך להשוות יוה״כ לתשעה באב וכיון דהם היו סוברים להשוות יוה״כ לתשעה באב לכך פסק רבינו ז״ל דהם שוים ודוחק: