אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות שבועות· רבי אברהם די בוטון

פרק יב · הלכה ט

הלכה א

השומע הזכרת השם מפי חבירו וכו' וצריך להתיר לו מיד כדי שלא יהיה מכשול לאחרים. קשה דבגמ' (נדרים דף ז':) אמרו על הא ש"מ אין בין נידוי להפרה כלום והקשו בתוס' ז"ל דהא אמרינן בפרק ואלו מגלחין דלאפקרותא עד דחיילא עליה שמתא תלתין יומין ותירצו התוס' שם. אבל הרי"ף ז"ל בפרק אלו מגלחין אית ליה דפליגי אהדדי ודחאה לההיא דפ' אלו מגלחין מכח ההיא דנדרים וכן דעת רבינו ז"ל בפ"ז מה' תלמוד תורה שכתב אין בין נידוי להפרה כלום אלא מנדין ומתירין ברגע אחד וכבר כתב הר"ן ז"ל כל זה בפ"ק דנדרים. וא"כ כיון דרבינו ז"ל נתן כאן טעם להתרה מיד מפני שלא יהיו במכשול א"כ השתא לא קשה כלל ההיא דואלו מגלחין ושפיר אתיא דשאני התם דיודיעו שהוא מנודה מפני שביזה תלמיד חכם וכ"ע פרשי מיניה וא"כ לא היה לרבינו ז"ל לדחות ההיא דפרק ואלו מגלחין כיון דנתן טעם זה כאן:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות שבועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה