אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות שבועות· רבי אברהם די בוטון

פרק יב · הלכה א

פרק יב

אע"פ שלוקה הנשבע וכו'. בריש פרק שבועת הדיינין אמרו (דף ל"ט) וכל עבירות שבתורה לא נאמר בהן לא ינקה והא כתיב ונקה לא ינקה ותירצו ההוא מבעי ליה לכדרבי אליעזר דתניא רבי אליעזר אומר אי אפשר לומר ונקה שכבר נאמר לא ינקה ואי אפשר לומר לא ינקה שכבר נאמר ונקה הא כיצד מנקה הוא לשבים ואינו מנקה לשאינן שבים ע"כ. משמע דהחומרא דאיתא בשבועת שוא הוי דאע"ג דעשה תשובה אינו מכפר לו כפרה גמורה וקשה דהא בריש הלכות תשובה כתב רבינו ז"ל דכריתות ומיתות ב"ד תשובה ויוה"כ תולין ועדיין אינם גומרים לו הכפרה עד שיבואו עליו יסורים וא"כ היכי קאמר דכל עבירות שבתורה מנקה לשבים. ועם מ"ש רבינו ז"ל ניחא דבכריתות ומיתות ב"ד אדם מת במיתת ב"ד ועשה תשובה ודאי דנתכפר לו כפרה גמורה כדכתב שם רבינו ז"ל בראש הפרק אבל היכא שלא מת במיתת ב"ד אז ודאי התשובה ויוה"כ תולין ויסורין גומרין הכפרה וא"כ ברייתא דר"א איירי בלקה דהוי כמו גבי מי שחייב מיתת ב"ד שקבל עונשו ומת במיתת ב"ד והתם מתכפר בתשובה והכא לא, אבל להראב"ד ז"ל בהשגות שנראה שמפרש דהך דקאמר בגמ' הכא דאינו מתכפר לשבים גבי שבועת שוא היינו היכא דלא לקה אבל אם לקה דודאי דבמקום מיתה עומדת ובתשובה מתכפר לו א"כ אפילו כריתות ומיתות ב"ד גם כן אינו מתכפר לו עד שיבואו עליו יסורין וזה נראה לי ודאי סיוע לפירוש רבינו ז"ל. וא"ת כיון דיש חילול השם למה כתב רבינו ז"ל עד שיתפרע דמשמע ביסורין מתכפר לו הא כתב רבינו ז"ל בפ"א מהל' תשובה דהיכא דאיכא חילול השם אינו מכפר אלא המיתה דוקא, וי"ל דכיון שלקה ומלקות במקום מיתה עומדת הוי כאילו מת ובפרעון יסורין שיבואו עליו יתכפר:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות שבועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה