לחם משנה על משנה תורה, הלכות שבועות· רבי אברהם די בוטון
פרק ה · הלכה כא
נשבע שראה גמל פורח וכו'. כתב הטור ז"ל בסימן רל"ו או שנשבע שלא לאכול מכל פירות שבעולם וכתב שם הרב ב"י ז"ל דמ"ש הטור ז"ל בסי' רל"ב גבי נדר מכל פירות שבעולם (בשם ר"ת ז"ל) דהוי נדרי הבאי אין הכוונה לומר דמותרים אלא דלקי משום נדר שוא. ולי אינו (נראה) כן דבפ"ג דשבועות כתבו בהדיא התוס' ז"ל בשם ר"ת ז"ל דיש לחלק בין נדר לשבועה דנדר שוא מותר וכיון שהטור ז"ל העתיק לשון ר"ת ז"ל ודאי דכוונתו לומר שהם מותרים וכדכתב ר"ת בהדיא ומה גם שכתב גבי נדרי הבאי שהם מותרים. ומ"ש הרב ב"י ז"ל שהרי התוס' ז"ל דחו זה כבר תירץ הר"ן ז"ל דחייתם בפ"ב דנדרים (עלה י"ד) שכתב גבי מה שאמרו שם אלא דאמר קונם עיני בשינה היום ואי דלא יהיב שיעורא מי שבקינן ליה כתב שם הר"ן ז"ל נקט כי האי לישנא דמי שבקינן ליה משום דבעי לאתויי עלה הא דר' יוחנן שהיא בשבועה ובשבועה שייך הך לישנא כו' ואע"ג דבנדר לא שייך הכי דנדר שוא לא אשכחן דאסור משום שבועה נקט כי האי לישנא וכו' וכיוצא בזה כתב שם הרא"ש ז"ל אע"ג דמדברי הרא"ש ז"ל נראה שם דבנדר שוא איסורא מיהא איכא מ"מ ר"ת ז"ל אית ליה דהוא מותר לגמרי: