לחם משנה על משנה תורה, הלכות שבועות· רבי אברהם די בוטון
פרק ה · הלכה יח
כגון שנשבע שלא ישב בצל סוכה לעולם. כל מה שדקדק מכאן הרב"י ז"ל דפליג על הר"ן ז"ל כבר כתבתי בהל' נדרים שהוא בהפך ממ"ש. ובטור יו"ד סימן רל"ו כתב הטור ז"ל בד"א שפירש שלא אוכל מצה בליל פסח ולא אשב בסוכת מצוה אבל אם נשבע סתם שלא יאכל מצה ולא ישב בצל סוכה חלה שבועה וצריך לקיימו ע"כ. ודברים אלו ודאי דפליגי על הר"ן ז"ל וסובר הטור ז"ל דסיפא סמיך ארישא וסוכה ומצה שוים שצריך שיאמר בסוכה סוכת מצוה וכמו שכתב הרב כסף משנה ז"ל. אבל אלה הדברים אשר כתב כאן על רבינו ז"ל הם נופלים באמת על דברי הטור ז"ל ושם ראיתי שכתב כל זה הרב"י ז"ל אבל על רבינו ז"ל לא יפלו אלה הדברים כלל אדרבא הם בהפך כמו שכתבתי בהל' נדרים. ואולי המדפיס ראה שם אותם הדברים והעתיקם כאן וח"ו וב"מ שנתלה בוקי סריקי ברב מרנא ז"ל:
שלא יעלה עליו בגד וכו'. מה שהקשה הרב כ"מ ז"ל דאין חובה ללבוש בגד של ציצית אלא שלא ילבוש בגד בלא ציצית באמת היא קושיא גדולה ואין מקום להמלט ממנה אם לא שנאמר שיש ט"ס בדברי רבינו ז"ל וצריך שיאמר שלא יעלה עליו ציצית שנה ומיגו דחייל בלילה דלאו זמן ציצית חייל ביום ובפ"א מהל' שבועות כתב רבינו ז"ל שנשבע שלא יתעטף בציצית הוי שבועת שוא הוא משום דהוא נשבע שלא ישים ציצית בבגד שהוא חייב אבל אין כוונתו שלא ישים הבגד אשר בו ציצית עליו דא"כ הדרא קושיא לדוכתה וכמו שהקשה הרב"י ז"ל. ולשון להתעטף ר"ל שנשבע שישים בגד בלא ציצית עליו ורבינו ז"ל לא דקדק שם בלשונו אלא כתב הכוונה אבל כאן ודאי עכ"פ ט"ס הוא כדכתיבנא ואיני מוצא לו מקום לע"ד: