לחם משנה על משנה תורה, הלכות שבועות· רבי אברהם די בוטון
פרק ב · הלכה יח
וכן אם אמרו לו אחרים חזור בך וכו' וקבל מהן בתוך כ"ד וכו'. לכאורה נראה שתוך כ"ד קאי אדיבור של אחרים כלומר שאחר שהוא נדר מיד אחר דיבורו תוך כ"ד אמרו לו אחרים חזור בך והוא אחר דיבור של אחרים מיד תוך כ"ד קבל מהם והוא כ"ד בערך דיבור של אחרים אבל בערך דיבורו הראשון שהוא נדרו כבר עבר תוך כ"ד. ולכאורה נראה שזה כן מפני שאם נפרש תוך כ"ד שהוא אחר דיבורו מה השמיענו עתה כשאמר ואמר הן או חזרתי הרי כבר אמר לעיל שאם אמר אחר דיבורו אין זו שבועה או נחמתי חזרתי תוך כ"ד הרי זה מותר אלא ודאי שהוא תוך כ"ד בערך דיבור האחרים. זה נראה לכאורה בדברי רבינו ז"ל ומפני כן השיג עליו הר"א ז"ל וכתב דבר זה אינו מחוור וכו' שתהא מחאה שלהן סומכת נדרו לחזרתו ע"כ, כלומר שכיון שעבר החזרת הנדר אחר הנדר יותר מכדי דיבור אין הדיבור של אחרים עושה שיסמך זאת החזרה לנדר כלומר ויחשב כאילו הדיבור של אחרים הוא נדר. וזה הוקשה לו כפי מה שהבין בדברי רבינו ז"ל כדפרישית אבל מ"מ אין זה מוכרח בדברי רבינו ז"ל דאפשר דכוונת רבינו ז"ל לומר תוך כ"ד בערך הנדר שהוא דיבורו ותסתלק השגת הר"א ז"ל. והרב מהרר"י קארו ז"ל כתב בסימן ר"י על השגה זאת ואיני יודע למה כתב אינו מחוור שהרי לא מפני דברי האחרים הוא מתיר אלא שקבל דבריהם ע"כ נראה שלא הבין השגה זאת כמ"ש אלא נראה שהוא הבינה שכוונתו להקשות על רבינו ז"ל דכשאמרו האחרים חזור בך וקבל מהן לא תהא חזרה כיון שהוא לא אמרו מדעתו ולפי זה נוכל לומר שהבין הר"א ז"ל שכ"ד לא קאי אלא אנדרו ולא אדיבור של אחרים ואע"פ כן הקשה עליו אבל כד מעיינת שפיר לשון ההשגה יתיישב בה ג"כ הפירוש שכתבתי ופירוש הרב מוהרר"י קארו ז"ל יתיישב יותר בלשון: