לחם משנה על משנה תורה, הלכות שאלה ופיקדון· רבי אברהם די בוטון
פרק א · הלכה ה
הרי המשאיל מחזירו בכל עת שירצה וכו'. לשאר המפרשים דפירשו דסתם שאלה שלשים יום אתי שפיר קצת מאי דאמרו בסוף פרק השואל גבי אושלן גרגותא דהיכא דנפלה בני לה וכו' דאע"פ דשאל סתם יש לו להשתמש עד שלשים יום ולכך בני לה אבל לדעת רבינו ז"ל צריך לאוקומי שהתנה בפירוש להשקות בהמתו או ארצו וכמו שכתב רבינו ז"ל בסוף הפרק להשקות ממנה בהמתו או ארצו כמו שהתנה עם המשאיל. וכתב ה"ה ותוספתא הכתובה בסוף הפרק מוכחת וכו' נראה דהכוונה היא מדכתב ללינה אין פחות מיום אחד משמע דהוי ס"ד דהוה פחות מיום אחד ואי סתם שאלה שלשים יום אמאי ס"ד דהוי פחות מיום אחד ויש לדחות לזה דהיכא דלא אמר ללינה נדע דסתמא הוי ל' יום אבל היכא דאמר ללינה ס"ד דהוי דבר מועט אפי' פחות מיום אחד קמ"ל ומ"מ כתב ה"ה ז"ל דמוכחת כדברי רבינו:
ואם הניח להם אביהם וכו'. כתב ה"ה ועוד אני רואה מקום תימה בדבריו ז"ל שהוא פסק הא דרב פפא פ"ג מהלכות גניבה, רבינו כתב שם בפ"ג היתה פרה שאולה אצלו וטבחה בשבת דרך גניבה פטור אפילו מן הכפל שהרי איסור שבת ואיסור גניבה באין כאחד ואם אין גניבה אין טביחה ומכירה ע"כ. ויש מי שרצה לתרץ ולומר דמ"ש רבינו ז"ל שם פטור אף מן הכפל רוצה לומר לא מיבעיא מד' וה' אלא אף מן הכפל פטור ומשום דבחלוקה דלעיל מיניה דגנב וטבח בשבת היכא שהטביחה היתה בשבת הוא פטור מן הד' וה' אבל בכפל חייב לכך כתב בזו פטור אף מן הכפל אבל לעולם דבקרן חייב ועם זה נוכל לומר דרבינו פסק שם דלא כרב פפא אלא דמשעת שאלה חייב באונסיה וחייב בקרן ונסתלקה תמיהת ה"ה ז"ל, אבל אי אפשר לפרש כן בדברי רבינו שהרי כתב שם ואם אין גניבה אין טביחה ואין מכירה דמשמע דהכי קאמר דכיון דליכא קרן דהיינו גניבה מפני כן פטור מן הכפל ומן הד' וה' דבכ"מ שהוזכר לשון זה שם באלו נערות פירושה הכי הוי וכן נראה שהיה גורס רבינו בדברי רב פפא אע"ג דרש"י דחה גירסא זו בפרק הגוזל מ"מ רבינו גריס לה א"כ משמע דפטור אף מן הקרן קאמר ומאי דקאמר אף מן הכפל ר"ל דהוה ס"ד דבכפל חייב משום דהוי קנס והוה ס"ד דחידוש הוא דחידשה תורה בקנס דאע"ג דמיקטיל משלם לכך קאמר דכיון שנסתלק הקרן נסתלק הכפל וד' וה' אבל תימה גדול דנראה משם דרבינו פסק דאפילו בקנס דאינו לוקה ומשלם ולא אמרינן חידוש הוא היכא דטבח בשבת שהכפל כבר היה מחוייב משעת גניבה ומ"מ פטור מד' וה' וכן כתב שם בהדיא ה"ה וכן אין הלכה כרבה דאמר בפרק אלו נערות אליבא דר"מ דס"ל כוותיה חידוש הוא שחידשה תורה בקנס אע"פ שלוקה משלם וא"כ איך קאמר רבינו טעם דאם אין גניבה דמשמע דמשום דנסתלק הקרן נסתלק הד' וה' הא בלאו הכי אמרינן אין לוקה ומשלם אע"פ דהוי קנס ולמ"ל הטעם שנסתלק הקרן נסתלק ג"כ הד' וה' ודבריו צריכים עיון. ואם היינו אומרים דדברים אלו דאם אין גניבה וכו' לא באו בדיוק היינו יכולים לומר כפירוש היש מפרשים שרבינו פסק דלא כרב פפא ונסתלקה קושיית ה"ה אבל באמת אין הדבר כן כפי הנראה וצריך עיון: