לחם משנה על משנה תורה, הלכות שאלה ופיקדון· רבי אברהם די בוטון
פרק א · הלכה ב
ושלא שינה בה ויפטר וכו'. וא"ת ניחוש דילמא שלח בה יד וי"ל דהרא"ש כתב בפרק המפקיד דאחזוקי אינשי ברשיעי ששלחו יד בממון חביריהם לא מחזקינן אבל ראיתי לה"ה שכתב לקמן בפ"ו גבי שומר חנם שהביא ראיה שלא פשע פטור משבועה כתב שם אחר שנתבאר למעלה פ"ד שעיקר השבועה היא שנגנב וזה הביא ראיה שנגנב שלא בפשיעה ופטור מן השבועה בדין הוא שיפטר אף מן שבועה שלא שלח בה יד ע"כ וקשה דהא בפ"ד לא כתב רבינו ז"ל שהיא מן התורה אלא שבועה שנגנבה אבל שלא פשע ושלא שלח בה יד הוי ע"י גלגול למה לו להביא עדים שלא פשע ושלא שלח יד אפילו שיביא עדים שנגנב לבד סגי כיון שעיקר השבועה שהיא מן התורה נפטר ממנה. ואולי נצרף עם טעמו של ה"ה ז"ל טעמו של הרא"ש ז"ל ונאמר דכוונת ה"ה ז"ל לומר דאע"ג דשבועה דשליחות יד היא רחוקה משום דאחזוקי אינשי ברשיעי לא מחזקינן מ"מ אילו היה עיקרה מפורשת בכתוב היה חייב בה אבל כיון שאינה מפורשת וכבר נפטר מן המפורשת בכתוב ראוי לפוטרו מזו אבל שבועה דשלא פשע ראוי לעשותה חייב אע"פ שאינה מפורשת אלא דלא היו כאן עדים שלא פשע דתרתי בעינן לפוטרו חדא שלא תהא השבועה מפורשת שנית שהשבועה תהיה בדבר רחוק כשליחות יד. והמעיין בדברי הטור ז"ל בח"מ סימן רצ"ה יראה שעיקר השבועה הוי שנגנב ממנו כדעת רבינו ז"ל שכ"כ ויכלול בשבועתו שלא פשע וכו' ושלא שלח וכו' משמע שעיקר השבועה הוי שנגנב שהרי כ' ויכלול בשבועתו השאר ובסימן ש"ה משמע שעיקר השבועה הוי שלא פשע שכ"כ ויכלול בשבועתו שלא שלח בה יד ואינה ברשותו ומדכתב יכלול באלו משמע דהאחרת הוא העיקרית ונמצאו דברי הטור כמעורבבים וסותרים אלו לאלו אלא שנאמר שבאחד מן המקומות באו דבריו שלא בדקדוק ולקמן פ"ד אבאר עוד בזה: