אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות שאלה ופיקדון· רבי אברהם די בוטון

פרק א · הלכה א

פרק א

בד"א כשנאנס שלא בשעת מלאכה וכו'. לרבינו ז"ל דמפרש מחמת מלאכה דהיינו בשעת מלאכה קשה דלקמן כתב כחש בשרה מחמת המלאכה פטור ונשבע שבועת השומרים שמחמת המלאכה כחשה ומדכתב שם מחמת ולא כתב בשעת כדכתב כאן משמע דמפרש גבי כחש דמקילינן טפי ואע"פ שלא היה בשעת המלאכה אלא שנתייגעה ונתייעפה סגי ופטור משא"כ במתה וא"כ קשה דכי שאלו בגמרא בפרק השואל כחש מחמת מלאכה מאי והקשו שם מכלל דכי מתה מחמת מלאכה מיחייב מאי קושיא הא מאי דשאל השואל היה כשבא הכחש אחר המלאכה מחמת היגיעה וכי האי גוונא ודאי דבמתה חייב לדעת רבינו ז"ל דבמתה בעינן בשעת מלאכה דוקא. וי"ל דהא דבעינן בשעת מלאכה לדעת רבינו ז"ל היינו כדכתב הריב"ש ז"ל בסימן תנ"ו דאז תלינן ודאי דהמיתה באה מחמת המלאכה אבל כחשה אע"פ שהיתה אחר המלאכה שנתייגעה ונתייעפה יש לתלות שמחמת המלאכה הוא וא"כ כ"כ הוי כחש אחר המלאכה כמתה מחמת המלאכה דהא דבעינן בשעת מלאכה במתה היינו לידע שמחמת המלאכה באה המיתה. ודע שלפי מה שפירש הריב"ש ז"ל בדברי רבינו ז"ל יש קולא וחומרא. חדא דבעינן בשעת מלאכה דוקא אבל אחר המלאכה חייב והיינו חומרא. ועוד כשהיה בשעת המלאכה אע"פ שלא ידענו אם מחמת המלאכה הוה תלינן דמחמת המלאכה מתה אבל לשאר המפרשים ז"ל בעינן שראינו שנתייגעה ונתייעפה מחמת המלאכה והיינו קולא לדעת רבינו ז"ל:

ומתה כשהיא דשה או בשעת רכיבה. מ"ש רבינו ז"ל כשהיא דשה לרבותא נקטה דכיון שהיה בשעת מלאכה והיכא דלא שינה פטור א"כ השתא ששינה למלאכה קלה ס"ד דפטור דהא דטבא לה עבד לה ואפילו הכי מתה וא"כ דין הוא לפוטרו קמ"ל דכיון דשינה חייב וכ"ש היכא דלא היה בשעת המלאכה ושינה דחייב ועם זה נסתלקה קושיית מהרר"י קארו ז"ל שהקשה שמכאן משמע דאפילו היכא דשינה דוקא כשמתה כשהיא דשה חייב ובתחלה כתב דכשמתה שלא בשעת המלאכה אפילו לא שינה חייב דמ"ש כאן דבשעת מלאכה לרבותא נקטה כדפרישית:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות שאלה ופיקדון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה