לחם משנה על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· רבי אברהם די בוטון
פרק ה · הלכה ז
הלוקח מעות בידו או שהיה מלקט וכו'. כתב הרב בעל כ"מ ז"ל שצריך עיון מנין לו לרבינו ז"ל להשוות לוקח מעות בידו עם מלקט. ואני אומר טעמו ונימוקו עמו דהוא פסק בפ"ד מהל' שקלים כרב ביבי דאמר בירושלמי במתני' דפ"ב דשקלים דפליגי בית שמאי ובית הלל גבי מכניס מעות וכו' היינו במכניסן בפרוטרוט אבל באומר אלו לשקלי דכולי עלמא המותר נדבה וכיון שכן מתני' איירי במכניס בפרוטרוט וסיפא דשאביא מהן לחטאת בכי האי גוונא מיתניא דהיינו גוונא דרישא ועל דא קאמר דהמותר נדבה א"כ כ"ש היכא דלא היה מלקט אלא לוקח המעות בידו דהמותר נדבה דהא לרב ביבי הכי הוא דטפי אית לן למימר דהוי מותר נדבה בלוקח מעות בידו מבמלקט:
וכן יראה לי שהדברים ק"ו וכו'. על מה שהשיג הר"א ז"ל דמתני' אמרה דמותר עולה לעולה וכו' נ"ל דיפה תירץ הרב בעל כ"מ ז"ל דמתני' איירי דאמר הרי אלו לעולה דהא רישא דמתניתין דאמרה מותר קיני זבים וכו' חטאות ואשמות וכו' ע"כ איירי דקאמר הרי אלו לחטאת אפילו להר"א ז"ל דהא בחטאת אמרה מתני' דלעיל דהיכא דאמר שאביא מהן חטאת שהמותר חולין וא"כ מתני' דקאמרה גבי חטאת שהמותר נדבה ע"כ איירי דלא אמר שאביא מהן חטאת א"כ נסתלקה קושית הר"א ז"ל דסיפא דעולה ג"כ בגוונא דרישא מיתניא דהיינו שלא אמר שאביא מהן אלא הרי אלו לעולה: