לחם משנה על משנה תורה, הלכות עדות· רבי אברהם די בוטון
פרק ח · הלכה ד
הואיל והדבר כן וכו'. אני תמה על הרב כ"מ שכתב על דברי רבינו דהם כדברי בה"ג והם רחוקים זה מזה דלדברי רבינו בשנים מעידים על כתב ידי העדים אפי' שיאמרו אין אנו זוכרים העדות הוי כאילו אמרו קטנים היינו ואינם נאמנים אבל לדברי רב יהודה אם היו כאן העדים ויאמרו אין אנו זוכרים העדות מהני לפסול השטר אע"פ שיש עדים מעידים על כתב ידם וזה ברור בלשונו דאמר להו לכתחילה לא אמרינן ואי אמרי אינהו דקים להו מהימני ע"כ משמע בהדיא דאם היו כאן והיו אומרים כן נאמנים ורבינו פליג עליה וסובר כדברי רבנן שהביא בה"ג וז"ל שם אחר שהביא דברי מר יהודאי בהלכות עדות סימן נ"א ורבנן בתראי פליגי דאמרי אי מחזקא חתימת ידא דהאי סהדא מקמי האידנא בבי דינא לאו כל כמיניה דמרע ליה לסהדותיה ואי לא מחזקא חתימת ידא מהימן דתנן העדים שאמרו כתב ידינו זה אבל אנוסים היינו קטנים היינו פסולי עדות היינו הרי אלו נאמנין ואם יש עדים שהוא כתב ידם או שהיה כתב ידם יוצא ממקום אחר אינם נאמנין ע"כ. ודעת רבינו כדעת רבנן בתראי וקושיא זאת יש לתמוה גם כן על דברי מהר"י קולון על שהשוה דברי רבינו לדברי מר יהודאי דרחוקים הם כדכתיבנא ויש להליץ בעד הרב מוהר"י קולון ז"ל דהוא לא כתב שם דדעת שניהם שוה אלא הביא משניהם דמסייע לנדון דידיה דאיירי דאין כתב ידם יוצא ממקום אחר כמבואר בשאלה ההיא דבהא כולי עלמא מודו דיכולים לומר דאינם זוכרים ההלואה כמבואר שם: