אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות עדות· רבי אברהם די בוטון

פרק ח · הלכה ג

הלכה א

לפיכך אם היה התובע ת"ח וכו'. כתב הרב כ"מ דלפי דברי הטור דגורס בדברי רבינו היה הבעל דין ת"ח ניחא דמצינן למימר דהיינו שהיה הנתבע ת"ח כדי שלא יחשוד לעד וקשה טובא עליו דאי מה שאמרו בגמ' ואי צורבא מרבנן אפילו עצמו ר"ל אי צורבא מרבנן הנתבע א"כ מאי מייתי מרב כהנא ורב אשי הא התם התובע והעד הם ת"ח אבל הנתבע לא הוזכר שם שהיה תלמיד חכם. עוד יש לי לתמוה במה שכתב בבית יוסף ח"מ סימן כ"ה דלדברי רבינו כל שכן אם העד תלמיד חכם דאע"פ שאין הבעל דין ת"ח סגי דא"כ מאי מייתי בגמ' ראיה מההיא דרב כהנא לומר דאם הבעל דין ת"ח דסגי נימא דשאני התם דהיה העד תלמיד חכם ובהא כולי עלמא מודו דמהני וכמ"ש הרב ז"ל. עוד אני תמה במה שכתב שם דלא שקלינן וטרינן בגמ' לעצמו מאי אלא דליתיה קמן לעד דנישייליה אי נמי איתיה ולא ידע אי אידכר כו' אבל אי איתיה קמן יאמר אנא רמאי אנפשאי ואידכרי מהימן וכו' דא"כ בגמרא כשאמר ואי צורבא מרבנן אפילו עצמו איירי בדליתיה קמן דנישייליה או אי איתיה ולא ידע אי אידכר וכו' ואמר דאפילו הכי מהני א"כ מה ראיה מייתי מרב כהנא הא התם אמר רב אשי בהדיא אנא רמאי אנפשאי ואידכרי ובהא ודאי דמהני אפילו דלא הוי ת"ח דנאמן הוא על כך כמו שנאמן על העדות א"ו נראה דמאי דשקלינן וטרינן בגמרא הוא אפילו דאמר העד אנא רמאי אנפשאי ואידכרי ולא מהימן בהא משום דאפשר דהבעל דין הטעהו ונראה לו כאילו נזכר ולא נזכר. עוד הקשה הרב"י שם על דברי ההגהות דלרבינו קשה למה היה מגמגם רב כהנא כיון שהוא צורבא מרבנן הא לרבינו אם הבעל דין ת"ח אינו חושד לעד ואיך היה חושד רב כהנא. ומכח קושיא זו נ"ל לומר דרבינו מפרש פירוש אחר בגמ' הפך דברי רש"י ז"ל דחזייה דהוה מגמגם ר"ל רב כהנא לרב אשי דהיה מגמגם בעדות שלא היה אומר בשפה ברורה ומפני כך הרגיש רב אשי ברב כהנא שהיה חושדו מפני שלא אמר העדות במהירות לכך א"ל אע"פ שלא אמרתי העדות במהירות לא תחשוד אותי דאנא רמאי אנפשאי ואידכרי ולפי זה היה מקום לרב כהנא לחושדו דרב אשי היה מגמגם בלשונו:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות עדות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה