לחם משנה על משנה תורה, הלכות עדות· רבי אברהם די בוטון
פרק ח · הלכה א
שאין אדם מעיד על כתב ידו שהוא זה וכו'. קשה דמשמע דאם היה מעיד על כתב ידו סגי אע"פ שלא נזכר מהעדות וזה אינו דאפילו היה מעיד על כתב ידו לא הוה סגי אלא אם כן יצטרף אחר עמו דהא לרבי דאמר על כתב ידן הם מעידים צריך שיצטרף עמו אחר. וי"ל דרבינו כתב לעיל שצריך שיאמר זה כתב ידי ואני עד בדבר זה כלומר שצריך שיזכור העדות מתוך השטר כדפירשנו לכן אמר כאן דלא יאמר אותם הדברים האמורים כלומר שהוא יודע העדות ההיא מפני שרואה שם כתב ידו וברי לו שהוא כתב ידו וכיון שכן הוי כאילו זוכר העדות דודאי אסור לעשות כן מפני שאם יאמר שהוא עד בדבר יבינו ב"ד שאמנה שבשטר קא מסהיד ולא יצטרכו שיצטרף עמו אחר לכך אמר דלא יאמר שהוא יודע העדות אם לא יזכירנו מתוך השטר ולפי מה שהבין הטור בדברי רבינו בסוף סימן מ"ו אתי שפיר לשון רבינו שכתב שם כתב הרמב"ם ז"ל עדים שאומרים כתב ידינו הוא זה אבל מעולם וכו' וכתב עליו ונראה שאפילו אם אין זוכרים שלוה או שחתמו מעולם כיון שמעידים שזהו כתב ידם מקיימים אותו על פיהם ע"כ נראה שהבין מדברי רבינו דמ"ש והרי הם כחרשים ר"ל דאם אדם מעיד על כתב ידו ואינו זוכר כלל מהעדות אפי' שיצטרף עמו אחר לא סגי דעדותו הוי כעדות חרש ובשלמא שנים אחרים שיעידו על כתב ידו ודאי דסגי דאז אין משגיחין על דבריו במה שאומר איני זוכר דהוי כאומר קטנים היינו פסולים היינו כו' אבל כשהוא מעיד על כתב ידו ואינו זוכר כלל הוי כחרש ואפילו בהצטרפות אחר לא מהני ופליג עליה הטור ואמר דבהצטרפות אחר מהני וזהו שאמר ונראה שאפילו שאין זוכרין וכו' כיון שמעידים שזהו כתב ידם וכו' כלומר שזה מעיד על כתב ידו וכתב חבירו וכן האחר מעיד על כתב ידו וכתב חבירו מהני. כך נראה להבין מכוונתו ולא כמו שהבין שם הרב"י דהטור הבין בדברי רבינו דמה שאמר הרי הם כחרשים וכו' ר"ל דצריך שיצטרף עמו אחר והוא השיג עליו דבלא צירוף עם אחר כלל אע"פ שאינו זוכר ההלואה סגי דא"כ קשו דברי הטור מדידיה אדידיה דהא כתב לעיל בתחלת הסימן בד"א כשזוכרין ההלואה וכו' אבל אם שכחו ההלואה כו' צריך שיעיד כל אחד אכתב ידו ואכתב חבירו או שיצטרף עמהם אחר וכו' משמע דאפילו הטור סובר דבעי צירוף עם אחר כשאין זוכר ההלואה לכך נראה ודאי עכ"פ דהוא סובר כדברי רבינו דלא סגי אפי' בהצטרפות עם אחר והוא השיג עליו דבהצטרפות עם אחר סגי ולפי זה אתי שפיר הקושיא שהוקשה אצלנו בדברי רבינו דמ"ש שאין אדם מעיד על כתב ידו וכו' דהכוונה לומר דאילו היה מעיד על כתב ידו הוה סגי בהצטרפות עם אחר אבל השתא דמעיד אמנה שבשטר אפילו בהצטרפות עם אחר לא סגי אלא צריך שיעידו שנים מן השוק על חתימת ידו: