אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי אברהם די בוטון

פרק ז · הלכה י

הלכה ט

ספק עבודת כוכבים אסור. זבחים פ"ח (דף ע"ד) אמר רב טבעת של עבודת כוכבים שנתערבה במאה טבעות ופירשו ארבעים למקום אחד וששים למקום אחר פירשה אחת מארבעים אינה אוסרת אחת מששים אוסרת מאי שנא אחת מארבעים דלא וכו' אלא אי פירשו ארבעים כלם למקום אחד אינן אוסרות ששים למקום אחר אוסרות כי אמריתה קמיה דשמואל א"ל הנח לעבודת כוכבים שספיקה וספק ספיקה אסורה עד סוף כל העולם. מתיבי ספק עבודת כוכבים אסורה וספק ספיקה מותרת כיצד כוס של עבודת כוכבים שנפל לאוצר מלא כוסות כולן אסורים פירש אחד מהם לרבוא ומרבוא לרבוא מותרים תנאי היא דתניא וכו' ופסק רבינו כרב דספק ספיקה מותרת דהלכתא כותיה באיסורי. ומ"ש אפילו לכוסות שנים ממה שאמרו בגמרא שם בברייתא דרמוני בדן מרבוא לשלשה ומשלשה למקום אחר מותרים ופירש"י בגמרא דהני שלשה ר"ל שנים והוא. ומה שלא הצריך רבינו בכאן בעבודת כוכבים אלא ב' תערובות אע"ג דבברייתא הזכירו שלשה דאמרו שם כיצד כוס של עבודת כוכבים שנפל לאוצר מלא כוסות כולן אסורין פירש אחד מהן לרבוא ומרבוא לרבוא מותרים טעמא הוא משום רב דאמר דאם פרשו ארבעים למקום אחד אינם אוסרות כלומר היכא דנפלו הארבעים למקום אחד אינם אסורות משום דהוי ספק ספיקא ולדידיה צריך לתרץ הברייתא כמו שתירצו התוספות ז"ל דמאי דנקט ומרבוא לרבוא שהוא תערובת שלישית הוא משום דהאוסר אוסר אפילו בתערובת שלישית זה נראה דעתו ז"ל ואין כן דעת הראב"ד בהשגות דהוא סבור דהברייתא בדוקא נקטיה מרבוא לרבוא דבעינן שלש תערובות וס"ל דמ"ש פירשו ארבעים כלם למקום אחד אינם אוסרות ר"ל כשיתערבו באחרות לא יהיו אסורות לאסור בתערובת שלישית אבל הם עצמם אסורות זהו דעתו ז"ל. ועל רבינו יש לתמוה דכאן בעבודת כוכבים לא הצריך שלש תערובות כדפרישית ובהלכות מאכלות אסורות פ' ט"ז גבי רמוני בדן הצריך שלש תערובות שכתב שם נפל רמון אחד מן התערובת הזאת לשני רמונים אחרים מרמוני בדן ונפל מן השלשה רמון אחד לרמונים אחרים הרי אלו האחרים מותרים וכו' ואם נפל מן התערובת הראשון רמון לאלף כלם אסורות וכו'. הרי משמע דס"ל דברייתא דרמוני בדן דאמרה ומרבוא לשלשה ומשלשה למקום אחר מותרים בדוקא נקיט שלש תערובות וזהו דבר תימה דעבודת כוכבים דחמירא לא בעינן אלא שתי תערובות ובשאר אסורין בעינן שלש להתיר ובגמרא מוכח אפכא דמשמע דשאר איסורים הוא קיל יותר שאמר שם שמואל דאמר כמאן אי כר"י אפילו בשאר איסורין אסור וכו' משמע דשאר איסורין הרי הוא קל יותר. ועוד דאי איסור דרמוני בדן חמורים יותר איך אמרו בגמרא תנאי היא ואנא דאמרי כמאן דאסר דילמא לא אסר מאן דאסר אלא בשאר איסורין אבל בעבודת כוכבים לכ"ע ספק ספקא מותר. ונראה לתרץ דרבינו סבר דודאי פשט דברייתא דרמוני בדן בדוקא הוא דהכי משמע פשטא דברייתא אבל בעבודת כוכבים אמרינן דנקטיה להודיע כח האיסור משום דפשט המימרא כרב דאמר פירשו ארבעים למקום אחד אינם אוסרות משמע בשתי תערובות ורוצה לומר שאינה אוסרת בתערובת שניה והוא מותר. ועוד דלישנא דברייתא דעבודת כוכבים הכי מוכח שאמרו ספק עבודת כוכבים אסורה וספק ספיקה מותרת ובתרי תערובות איכא תרי ספקי דבתערובת שלישית היא ספק שלישי ולכך ודאי על כרחין צריך לומר דברייתא דעבודת כוכבים דנקט ומרבוא לרבוא שהוא תערובת שלישית הוא להודיע כח האוסר אבל ברייתא דרמוני בדן ודאי הם תרי תערובות כפשטא דברייתא ויש לחלק בין עבודת כוכבים לרמוני בדן דרמוני בדן כי היכי דמהני להו חשיבותייהו ולא בטילי אפילו באלף מהניא בהו שלא להתיר ספק ספיקא וכמו שכתב הטור בשם יש אומרים בסוף סימן ק"י והיינו דוקא לרב אבל לשמואל נראה ודאי דסברא הוי איפכא דעבודת כוכבים חמירא טפי משאר איסורין מדקאמר הנח לעבודת כוכבים שספיקה וספק ספיקה אסורה כו' משמע דבעבודת כוכבים דחמירא הוא דוקא ספק ספיקה אסורה אבל שאר איסורין לא ומשום הכי אקשי ליה בגמרא אפילו בשאר איסורין וכו':

טבעת של וכו'. שם פרק תערובות (דף ע"ד) אמר רבה בר אבוה א"ר נחמן טבעת של עבודת כוכבים שנתערבה במאה טבעות ונפלה אחת מהן לים הגדול הותרו כולם דאמרינן הך דנפל דאיסורא נפל איתיביה רבה לר"נ אפילו אחת ברבוא ימותו כלן אמאי נימא דמיית וכו'. ותירצו רב דאמר כר' אליעזר דתנן ר"א אומר אם קרב הראש של אחד מהם יקרבו הראשים כלם. והקשו והא אמר ר' אלעזר לא התיר ר' אליעזר אלא שנים שנים אבל אחד אחד לא ותירצו אנא נמי תרתי קאמינא וכו' ע"כ. ופירש"י תרתי קאמינא שימכור הטבעות שנים שנים וכן במה שאמר לא התיר ר' אליעזר אלא שנים פירוש לא התיר להקריב הנותרים אלא שנים שנים דודאי חד מנייהו דהיתרא וכו'. ורבינו נראה שהוא מפרש תרתי קאמינא שר"ל שנפלו לים הגדול שנים וכן בר' אליעזר נראה שהוא מפרש כמ"ש לא התיר ר"א אלא שנים שנים רוצה לומר שנקרבו שני ראשיה כבר אבל במה שמקריב אפילו אחת אחת מותר וכן פירש הוא ז"ל בפירוש המשנה וז"ל דעת ר' אליעזר במה שאמר ראש אחד זוג רוצה לומר אפילו הקריב שני ראשים מן הראשים אומר שחל הספק בשניהם יחד לפי שנאמר ראש בעל מום האחד משניהם וכו'. ונראה טעמו ודאי דכשנופלים שנים קרוב לודאי הוא דחד מנייהו דאיסורא וכן כתב הרב בית יוסף בסימן ק"ס דרבינו מפרש הכא במאי דאמר תרתי זה נראה דעתו ז"ל. ויש לי בכאן על דברי רבינו קושיות חזקות חדא דבגמ' אמרו דרב דאמר הכי סבר כר"א דאמר קרב ראש אחד מהם יקרבו כלם ודלא כחכמים דאמרי אפילו קרבו כלם חוץ מאחד מהם יצא לבית השריפה ואוקי מתני' דימותו כלם כחכמים וא"כ קשה רבינו דידיה אדידיה שהוא פסק כאן כרב דסבר כר"א ובריש פ"ו מהלכות פסולי המוקדשין פסק כחכמים שכתב משנתנו דאחת ברבוא ימותו כלם כצורתה. ועוד כתב שם אבר בעלי מומין שנתערב וכו' אפילו קרבו כלן חוץ מאחת מן התערובות הרי זה ישרף בעזרה נראה דפסק כחכמים. ועוד קשה דכיון שהוא מפרש כאן תרתי קאמינא שר"ל שנפלו שנים לים א"כ גם במימרא אחרת שאמרו שם אמר ריש לקיש חבית של תרומה שנתערבה במאה חביות ונפלה אחת מהן וכו' הותרו כולן ואמרינן הך דנפל דאיסורא נפל ע"כ נמי איירי שנפלו שנים ופירוש אחת ר"ל זוג אחד כמו שמפרש מימרא אחריתי דאל"כ תקשה לו ממשנה דאחת ברבוא ימותו כולן דנימא דמיית דאיסורא מיית. ועוד ע"כ ודאי דהנהו תרי מימרי בחד גוונא הוא דאל"כ איך אמרו ואצטריך דרב נחמן ואצטריך דר"ל הא למה לי צריכותא כיון דהדינים חלוקים לטבעת של עבודת כוכבים בעינן תרתי והכא בעינן חד אלא ודאי תרתי נמי בעינן וא"כ קשה שהוא כתב בפט"ו מהל' תרומות חבית סתומה שנתערבה במאה חביות ונפלה אחת מהן לים הגדול הותרו כולן והיה לו לומר ונפלו שתים מהם כמו שאמר כאן ואיך כתב שם דבחדא סגי. ועוד קשה כיון שהוא מפרש מ"ש ר"א שנים שנים שר"ל מה שנתקרבו כבר א"כ איך מיישב סוגיא דזבחים (דף ע') שאמרו שם א"ר אלעזר לא הכשיר ר"א אלא שנים שנים אבל אחד אחד לא מתיב ר' ירמיה וחכ"א אפי' קרבו כולן חוץ מאחד מהן יצא לבית השריפה אמר לו ר' ירמיה בר תחליפא אסברא לה מאי אחד זוג אחד ע"כ. ובשלמא לרש"י ז"ל שמפרש שימכור שנים שנים פריך שפיר דמדקאמר רבנן קרבו כלן חוץ מאחד מהן מכלל דר"א פליג בהא ואי ר"א בעי שימכור שנים היכא שלא נשתייר היכי קאמר דיקריב הא בעינן שנים אבל לרבינו שמפרש במאי דקאמר שנים ר"ל הנקרבים כבר א"כ שפיר פליג ר"א היכא דנקרבו כולן דודאי מקריבין אפילו שלא נשתייר אחד ועוד כשחידש מאי אחד זוג אחד מה חידש ברבנן הא ע"כ הא דר"א בכי האי גוונא הוא כיון שהוא אמר קרב ראש אחד ופירש ר"א שנים א"כ ודאי דאחת זוג אחד וטפי ה"ל לאקשויי מדברי ר"א עצמו. ועוד קשה במה שכתב רבינו שאני אומר אותה הטבעת האסורה ברוב היא דמשמע דאם לא נשארו שם רוב אלא חמשים ונפלו כאן חמשים אסור וא"א זה דהא איכא טעמא דספק ספיקא וכמ"ש הרשב"א ז"ל הביאו הטור בסי' ק"י ואע"ג דבגמ' אמר ארבעים הרי תירץ הוא ז"ל דמשום דאצטריך למינקט באידך ששים נקט הכא ארבעים. ועוד קשה דהוא תלה הטעם משום שאני אומר האסורה ברוב היא ושם בגמ' (ע"ד) א"ר אושעיא חבית של תרומה שנתערבה במאה וחמשים חביות ונפתחו מאה מהן נוטל הימנה כדי דימועה וכו' ולא אמרינן איסורא ברובא איתיה ופסקה רבינו ריש פט"ו מהלכות תרומות וא"כ היכי פסק ואמר כאן שאני אומר האסורה ברוב היא. אלו הן הקושיות אשר הוקשה אצלי בדברי רבינו. והראב"ד ז"ל בהשגות הקשה לו בהדיא דנפלו שתים לים הגדול דרב סבר כר"א והוא יחידאה ולא ה"ל למפסק כותיה. ואי משום הא ל"ק דאפשר לומר דאע"ג דיחידאה הוא כיון דסוגיא אזלא כותיה פסקינן כותיה. וכן נ"ל בההיא דחבית של תרומה שהשיגו גם שם הראב"ד ז"ל. אבל הקושיא הגדולה היא דקשיא דידיה אדידיה דהכא פסק כר"א ושם בהל' פסולי המוקדשין פסק כרבנן. ועוד השיגו הראב"ד ז"ל בהאי דקאמר שאני אומר האסורה ברוב היא דהא א"ר אושעיא דלא כותיה ולא הוה ליה למיפסק כרב במקום ר' אושעיא ושמואל אי משום הא נמי לא קשיא דרב ודאי עדיף אבל הקושיא היא שבהלכות תרומות פסק כר' אושעיא. ומיהו לקושיא זאת יש לומר דכי אמר התם רבי אושעיא דלא אמרינן איסורא ברובא איתיה היינו היכא דליכא אלא חד ספקא כי התם דליכא אלא חד תערובת אבל היכא דאיכא תרי ספקי שהם שתי תערובות ודאי דאמרינן איסורא ברובא איתיה. ולקושיא דאיך פסק בחביות של תרומה נפל חבית אחת ולא הצריך שתים כמו הכא י"ל דהוא סבר דמאחר דבגמ' לא הקשו על מימרא דריש לקיש מה היא דכלם ימותו כמו שהקשו למעלה נראה לו ודאי דהגמ' סבור דאין כאן קושיא והטעם דשאני חבית משום דמינכרא נפילתה ולהכי בחד סגי. ומה שאמר ואצטריך וכו' הוא מפני שהוקשה לו לגמרא דאע"פ דאיכא חילוק בין חבית של תרומה לעבודת כוכבים דהתם בעבודת כוכבים בעינן נפילה בתרתי והכא נפילה בחד מ"מ קשה דריש לקיש היה לו לומר דבריו על דברי רב נחמן ולומר אע"ג דהתם בעבודת כוכבים בעינן תרתי בתרומה בחד סגי אבל מדאמר דין בפני עצמו בתרומה וכן הטעם שהוא הך דנפל דאיסורא נפל וכו' משמע דשום חידוש הוא בתרומה יותר מבעבודת כוכבים ולכך הוצרך לתת צריכותא אבל לעולם דחבית בחד סגי וכאן בעינן תרתי. זה נ"ל ליישב קצת דברי רבינו ז"ל ולמה שהוקשה לנו איך מיישב דברי הגמרא במה שהוקשה לר"א מההיא דחכמים אפילו קרב וכו' אפשר דהמקשה סבור דע"כ האי דקאמר שנים שנים ר"ל שיקריב שנים שנים כפירש"י ז"ל דאי מאי דקאמר שנים ר"ל המוקרבים היאך אמר ר"א במשנה ראש אחד מהן אלא ודאי שהוא מה שיקריבו ולכך הקשה לו מחכמים וכפירש"י ז"ל. ותירץ לו רב ירמיה ואמר מהיכא תיסוק אדעתיה דמ"ש ר' אלעזר הוא העתיד ליקרב משום דאמר ר' אליעזר במתניתין ראש אחד וס"ל דמאי אחד דקאמר ר' אליעזר במתניתין הוא זוג אחד. זה נראה ליישב הפשט לדברי רבינו אמנם שאר הקושיות לא ידעתי מה אדון בהו:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה