לחם משנה על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי אברהם די בוטון
פרק ז · הלכה ט
עבודת כוכבים ומשמשיה וכל התקרובת וכו' יוליך הכל לים המלח. וא״ת אמאי יוליך הכל כשיוליך הנאה של אותה איסור סגי דהלכה כר״א דאמר יוליך הנאה לים המלח כדפסקו בגמרא בס״פ כל הצלמים (עבודה זרה דף מ"ט) וכ״ת רבינו פסק כרב אדא בר אהבה דאמר שם ל״ש אלא פת משום דמיקלא קליא לאיסורא אבל חבית לא משום דאיתא לאיסורא בעינא הא ליתא דבפ' ט״ז מהלכות מאכלות אסורות כתב וכן אם נתערבה חבית של יין נסך בין החביות כלן אסורות ויוליך דמי אותה החבית לים המלח הרי דשם פסק כרב חסדא. ונראה דיש לחלק בין יין נסך לעבודת כוכבים דביין נסך דהוא קיל משום דאיסורו אינו אלא מדברי קבלה כמו שכתבו התוספות בפ' הערל (יבמות דף פ"א) בד״ה ר' יוחנן אמר את שדרכו לימנות שנינו וכו' מש״ה הוא דבהולכת דמי האיסור סגי אבל כאן בעבודת כוכבים או בתקרובת עבודת כוכבים דחמירא צריך שיוליך הכל:
הרי הדמים וכו'. פרק ר' ישמעאל (עבודה זרה דף נ"ד:) אמרו שם עשאן חליפין לעבודת כוכבים וכו' חד אמר חליפין אסורים חליפי חליפין מותרין וחד אמר אפילו חליפי חליפין נמי אסורין וכו'. אמר קרא והיית חרם כמוהו כל מה שאתה מהייה ממנה הרי הוא כמוה: