אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי אברהם די בוטון

פרק ז · הלכה ה

הלכה ד

הלוקח גרוטאות וכו'. בפרק השוכר את הפועל (עבודה זרה דף ע"א) הקשה לאמימר דאמר משיכה בעובד כוכבים קונה מתיבי הלוקח גרוטאות וכו' (עיין בכ"מ) ובבכורות (דף י"ג) ריש פרק הלוקח עובר פרתו הקשו למ״ד מעות בעובד כוכבים קונות מהך ברייתא גופא ואמרו אי אמרת מעות קונות משיכה למה לי ותירצו הכא במאי עסקינן שקבל עליו לדון בדיני ישראל. והקשו אי הכי מעות למה לי ותירצו ה״ק אע״פ שנתן מעות אי משך אין ואי לא לא אי הכי קשיא רישא אמר אביי רישא משום דאיכא מקח טעות א״ל רבא רישא משום דאיכא מקח טעות וכו' משמע מאותה סוגיא בין לאביי בין לרבא דלמ״ד בעובד כוכבים מעות קונות אי לא קבל עליו לדון בדיני ישראל כשנתן מעות בלא משיכה לא יחזיר דלרבא כיון דכבר קנה במעות מיחזי כמזבין לעבודת כוכבים משום הכי אסור ולאביי כיון דנתן מעות ועשה קנין איבעי ליה לעיוני דאי אמר אביי התם איבעי ליה לעיוני בשעת משיכה (היינו) משום דהמעות לא עשו קנין אבל אי יעשו קנין איבעי ליה לעיוני (אפילו בלא משיכה) זה נראה לי פשוט שם בסוגיא. והשתא יש תימה על רבינו שהוא פסק פ״א מהלכות זכיה ומתנה דמעות בעובד כוכבים קונות בלא משיכה שכן כתב שם עובד כוכבים שמכר מטלטלין לישראל או קנה מטלטלין מישראל קונה במשיכה ומקנה במשיכה או בדמיה וא״כ כיון דמעות בעובד כוכבים קונות היה לו לפרש ולומר כשאמר דבנתינת מעות לבד יחזיר דהיינו דוקא כשקבל לדון בדיני ישראל והוא לא די שלא פירש אלא אדרבא כתב אע״פ שמשיכה בעובד כוכבים קונה דמשמע דאיירי בעובד כוכבים שלא קבל לדון בדיני ישראל. עוד קשה איך כתב במשיכה אע״פ שמשיכה בעובד כוכבים קונה דמשמע מדלא כתב כן בחלוקה של נתן מעות ולא משך ולא אמר שם אע״פ שמעות קונות בעובד כוכבים משמע דס״ל דמעות אינם קונות בעובד כוכבים והא הוא כתב בהלכות זכיה דמעות בעובד כוכבים קונות כמו שהבאתי. ועוד קשה במה שאמר אע״פ שמשיכה וכו' כמקח טעות הוא משמע לכאורה דכשנתן ומשך לא הוי מקח טעות והיינו כאביי וזה דוחק דלא היה לו לפסוק כאביי במקום רבא. ונראה דהנהו קושיי חדא מתרצה חברתה דודאי רבינו איירי בשקבל עליו לדון בדיני ישראל ומשום הכי כתב דמשיכה בעובד כוכבים קונה ולא כתב כן במעות לומר דודאי אי היו מעות קונות בעובד כוכבים ודאי דלא יחזיר משום דלא סגי התם טעמא דמקח טעות דמ״מ דמחזי כמזבין לעבודת כוכבים כדאמר רבא כיון דהמעות עשו קנין אלמא במעות איירי כיון דקבל לדון בדיני ישראל ולא הוצרך רבינו לבארו משום דודאי ע״כ איירי בהכי דהרי גלה לנו בהלכות זכיה דמעות בעובד כוכבים קונות וכאן נמי כתב ואעפ״כ במשיכה ולא במעות א״כ ודאי דעל כרחין איירי דמעות אינם קונות בעובד כוכבים. ומן הדין אי אתה יכול לומר דאינם קונות דהרי גלה לנו בהלכות זכיה דקונות אלא ודאי ע״כ איירי בשקבל לדון בדיני ישראל, ומה שאמר דמקח טעות אין הכונה לומר דמשך ונתן אינו כמקח טעות אלא דעתו הוא כרבא ולא בא אלא לתרץ דכיון דמשיכה בעובד כוכבים קונה אמאי יחזור ולזה אמר ומ״מ הוא כמקח טעות אבל החילוק בין רישא לסיפא לא ירד לחלק בזה. א״נ יש לומר דתרתי בעינן משיכה ונתינת מעות וכל כמה דלא משך לא אמרינן איבעי לעיוני אע״ג דקנה במעות. ונוכל ליישב כך הסוגיא ודו״ק:

וכן עובד כוכבים וגר וכו'. בפרק השוכר את הפועל (עבודה זרה דף ס"ד):

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה