אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם· רבי אברהם די בוטון

פרק יב · הלכה ג

הלכה ב

אמרו העדים היתה לו התראה כו'. משנה בפרק אחד דיני ממונות כלשון רבינו ובמתני' יש עוד תוספת ביאור ורבינו קיצר בשאר הדברים האמורים שם שאינם צורך בענין ומה שאומרים להם אינו אלא זה בלבד:

לפיכך כל אחד ואחד יכול כו'. כלומר מאחר שאין צורותיהן דומות זו לזו הוה ליה כל אחד ואחד באנפי נפשיה ויכול כל אחד לומר בשבילי נברא העולם כלומר חשוב אני כעולם מלא ולא אטריד עצמי מן העולם בעבירה אחת:

אם עמדו בדבריהן וכו'. משנה פרק היו בודקין. ומ"ש שמכניסין תחלה לגדול שבעדים הוא מפני שבפרק זה בורר גבי דיני ממונות אמר במשנה ומשיירים את הגדול שבעדים כו':

נמצאו כל דברי העדים מכוונים וכו'. שם היו מזדווגים זוגות זוגות כו' ונושאין ונותנין בלילה כלומר נושאין ונותנין בלילה זוג זוג או כל אחד ואחד לעצמו וכן פירש"י וכל שאר הבבא מפורשת שם במשנה:

ואם טעו בדבר ולא ידעו וכו'. שם טעו בדבר סופרי הדיינים מזכירים אותם ואפשר לפרש טעו בדבר ששינו הטענות ושכחו אותם כדתריץ בפרק אחד דיני ממונות (דף ל"ד.) מינשו טעמייהו אע"ג דאיכא שני סופרי הדיינים כו' ולפירוש זה לא נפקא לן כלל מענין הטעות אלא לענין הטעמים ולא לענין הדין אבל רבינו פירש הדבר דנפקא מינה לענין הדין כדי שלא ירבו המזכים על המחייבים או המחייבים על המזכים:

מקום שהורגין וכו'. משנה ריש פרק נגמר הדין ופריך בגמ' ותו לא והתניא בית הסקילה חוץ לשלש מחנות ותירצו אין כדקאמרת והא דקתני הכי נפקא מינה דאי נפק בי דינא ויתיב כו' והשיעור שנתן רבינו הוא היכא דנפיק ויתיב חוץ לשלש מחנות כדאמרו בגמ' ומפני כן נתן השיעור במה דאיכא בין שתי המחנות שהוא מחנה של משה ומחנה של ישראל:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה