לחם משנה על משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם· רבי אברהם די בוטון
פרק ב · הלכה י
אע"פ שאין ב"ד פחות משלשה וכו'. דברי רבינו מתמיהין אצלי דבריש פ"ק דסנהדרין (דף ג') אמרי רב אחא בריה דרב איקא אמר מדאורייתא חד נמי כשר שנאמר בצדק תשפוט עמיתך וכו' ובתר הכי אמרי מאי איכא בין רבא לרב אחא בריה דרב איקא איכא בינייהו דאמר שמואל שנים שדנו דיניהן דין וכו' לרבא לית ליה דשמואל לרב אחא אית ליה דשמואל ע"כ. משמע דמאן דאית ליה דמדאורייתא בחד סגי אית ליה שנים שדנו דיניהן דין דהא בהא תליא ואיך פסק רבינו דמדאורייתא בחד סגי כרב אחא ושנים שדנו אין דיניהן דין לכאורה נראה דברים הפכים ויש לומר דרבינו סובר דמאן דאית ליה דמדאורייתא בחד סגי ס"ל דלית ליה שנים שדנו אין דיניהם דין אלא שאין הכרע בדבריו דאפשר לומר דאית ליה דאע"ג דמדאורייתא בחד סגי מ"מ כי היכי דבחד גזרינן אטו יושבי קרנות ומפני כן אין דינו דין כן נמי דבתרי גזרינן ואין דיניהם דין דדוקא בתלת אמרינן דאי אפשר דלית בהו חד דגמיר אבל בתרי אפשר ואפשר נמי לומר דסבירא ליה כשמואל דדיניהן דין כדאמר בגמרא אבל רבא דקאמר דמדאורייתא תלתא בעינן ע"כ לית ליה כשמואל דכיון דמדאורייתא תלתא בעינן פשיטא דשנים שדנו אין דיניהן דין וזהו שאמרו בגמרא דרבא לית ליה דשמואל. ומ"ש דרב אחא אית ליה דשמואל אע"ג דבדבריו אין הכרע כדפרשתי הוא מפני שכיון שלא תירץ כמו שתירץ רבא משמע דלא רצה לומר כן מפני דלרבא לא מתוקמא מתני' כשמואל דאיהו ע"כ לית ליה דשמואל ולכך רצה לתרץ תירוץ אחר דאתי אליבא דשמואל דאית ליה כוותיה והוכרח רבינו לפרש כן משום דלא תיקשי הילכתא אהלכתא דמשמע דהלכתא כמ"ד דמדאורייתא בחד סגי דסוגיא דגמ' בריש פרק ראוהו ב"ד אזלא כותיה וכמו שכתבו שם התוספות ומשמע נמי דהלכתא כר' אבהו דאמר אין דיניהן דין בכתובות (דף כ"ב) ובפ' זה בורר (דף ל') אמרו ודילמא כשמואל ס"ל משמע דלית הלכתא כותיה ועוד דבירושלמי ר"י ור"ל תרוייהו אית להו כוותיה דרבי אבהו ואם היינו מפרשים דהא בהא תליא הוה קשה לן טובא אבל השתא דאנו מפרשים דמאן דאית ליה דמדאורייתא בחד סגי מצי סבר שנים שדנו אין דיניהן דין מצינן למימר דתרוייהו איתנהו דהלכתא כרב אחא כדמשמע בפרק ראוהו ב"ד והלכתא נמי כרבי אבהו דאין זה תלוי בזה כדפרישית וכן פסק רבינו זה נ"ל לדעתו ז"ל. ומ"ש מותר לדון מן התורה אע"ג דבפרק ב' מהלכות שכירות פסק דעירוב פרשיות כתוב כאן ס"ל כדברי התוס' דאעפ"כ מקרא דבצדק תשפוט עמיתך הוא מיותר ודלא כרש"י שכתב דרב אחא אמר כן מפני שאין עירוב פרשיות כתוב כאן: והיכא דהני הדיוטות לא גמרי ולא סברי כתב הטור בשם אביו בסימן ג' דפסילי אלא אם כן אית בהו חד דגמיר והרמ"ה כתב דבעינן שלשתם דגמירי וקשה לדעת הרמ"ה שהרי בגמ' אמרו בג' אי אפשר דלית בהו חד דגמיר משמע דבחד דגמיר סגי ואי סבירא ליה דהיינו דוקא לרב אחא דלא בעינן שלשתם מן התורה אבל לרבא דבעינן שלשתם מן התורה בעינן שלשתם דגמירי ומסתייע דאמרינן משום טעמא דלא תנעול דלת דלא בעינן מומחין מ"מ קשה דמאין יצא לו כן לאפושי במחלוקת ועוד דא"כ כששאלו בגמרא מאי בינייהו אמאי לא קאמר איכא בינייהו אי בעינן שלשתם גמירי אי לא. וי"ל דהרמ"ה ס"ל דמאי דקאמר בג' אי אפשר דלית בהו חד דגמיר לאו למימרא דאי אית בהו חד דגמיר סגי אלא ה"ק לא גזרו רבנן בסתם ג' דגמירי אטו ג' יושבי קרנות דכיון דאפילו שיהיו יושבי קרנות אי אפשר דלית בהו חד דגמיר אע"ג דמ"מ פסול לא חשו ליה רבנן כולי האי למיגזר אטו הא בסתם ג' דאינה ריעותא כ"כ אבל בודאי אי ידעינן דליכא אלא חד דגמיר דפסול ורבינו לא ביאר דעתו בדין זה ותימה הוא דכיון דהוא פסק כרב אחא הרי בגמ' אמר לדעת רב אחא דלפחות בעינן חד דגמיר וא"כ היה לו להזכירו: