לחם משנה על משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם· רבי אברהם די בוטון
פרק ב · הלכה ז
ב"ד של שלשה וכו'. בספרי פרשת דברים אנשים חכמים וידועים זה אחת משבע מדות שאמר לו יתרו למשה הלך ולא מצא אלא שלשה אנשים חכמים וידועים ע"כ. ובדברים רבה אמר ר' ברכיה בשם ר' חנינא צריכין הדיינין שיהיו בהן שבע מדות ואלו הן חכמים ונבונים וידועים וארבע כמו שכתוב להלן ואתה תחזה וכו' הרי שבע למה לא נכתבו שבע כאחת שאם לא נמצאו משבע מביא מארבע ואם לא נמצאו מארבע מביא משלש לא נמצאו משלש מביא מאחת ע"כ. ויש לתמוה על דברי רבינו דאיך מנה לחכמים ונבונים במדה אחת הרי בספרי שהבאתי מנה אותה לשנים שכתב ולא מנה אלא ג' וכו'. וכן בדברים הרבה שהזכרתי ועוד מנין יצא לו מדת הענוה שמנה והלא לא הוזכר לא במדות האמורות בפרשת יתרו ולא בפרשת דברים. ונראה שרבינו פסק כאותה דגרסינן בירושלמי והביאו הסמ"ג בעשין צ"ז וז"ל ב"ד של שלשה אע"פ שאין בהן חומר כב"ד של כ"ג צריכין שיהיו בעלי חכמה שנאמר אנשים חכמים וידועים ולא יהיו שונאים את הבריות שנאמר וידועים לשבטיכם שאהובים לכל ושיהיו אבירי לב להציל עשוק מיד גוזלו שנאמר אנשי חיל ושיהיה עניו וסבלן שנאמר ויצום אל בני ישראל ושיהיה ירא שמים שנאמר יראי אלהים ושלא יהיו להוטים לקבץ ממון ונבהלים להון כמו דתניא בתורת כהנים ושונאי בצע ששונאים ממונם בדין שאפילו קוצץ כרמו ושורף גדישו דנו כהוגן ושיהיו אנשי אמת מתרחקים מן השקר ורודפים אחר הצדק שנאמר אנשי אמת ע"כ. ועל כרחין צריך לומר כדברי הירושלמי דחכמים ונבונים חדא מילתא היא דאם לא כן שמונה הוו ואמאי לא מנה אותם. ועוד מבורר כאן שמדת ענוה היא אחת מהמדות מדקאמר קרא למשה שהוא ענו ויצום וכו' ומה משה ענו אף כל דיין ענו ולפי זה עלו דברי רבינו כדברי הירושלמי אלא שבמקצת הדברים האריך מסברא דנפשיה כדי להטעים. הדברים. והטעם שפסק רבינו כדברי הירושלמי ודלא כספרי ודברים רבה מפני דבגמ' דידן פ' אלו הן הנחנקין (דף פ"ח:) אמרו ושולחין בכל המקומות כל מי שהוא חכם שפל ברך ודעת הבריות נוחה הימנו ע"כ. וכן בתוספתא דסנהדרין פרק שביעי אמרו ובודקין כל מי שהוא חכם וענו ושפל וירא חטא ופרקו נאה ורוח הבריות נוחה עליו ע"כ. וכיון דבגמרא דידן ובתוספתא מנו מדת הענוה כדברי הירושלמי פסק כן רבינו זה נראה לי לדעתו ז"ל. והרב מוהר"ר אליהו מזרחי ז"ל בפירושו על רש"י בפרשת דברים הקשה הקושיות שהקשיתי על רבינו והניח הדבר בצ"ע. ומה שאמר רבינו צריך שיהיה וכו'. פשוט הוא שכל זה אינו לעכובא וכמבואר בדברים רבה שהבאתי לא נמצא מג' מביא מאחד אבל מדינא סגי בב' הדיוטות לדיני ממונות וג' חכמים סמוכים לגזלות וחבלות כמבואר לקמן: