אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם· רבי אברהם די בוטון

פרק ב · הלכה ו

הלכה ה

כשם שב"ד מנוקים בצדק וכו'. שם אר"י כשם שבית דין מנוקים בצדק כך מנוקים מכל מום פירוש בין מום ממש בין מום משפחה מאי קרא כולך יפה וכו' והקשו ודילמא קרא איירי במום ממש ומום משפחה מהיכא מפקת לה ותירצו דנפקינן ליה מקרא דוהתיצבו שם עמך ע"כ וזהו דווקא בסנהדרין וכן מבואר בהדיא בריש פ' מצות חליצה:

וצריך להשתדל וכו'. משמע דהנהו לא הוו לעיכובא אלא לכתחלה צריך לבדוק אחר אלו. וקשה דבסוף פ"ק דסנהדרין אמר ר' יוחנן אין מושיבין בסנהדרין אלא בעלי קומה ובעלי חכמה ובעלי מראה ובעלי זקנה ובעלי כשפים ויודעים בשבעים לשון ע"כ. וכיון דר' יוחנן כייל להני דכתב כאן רבינו בעלי חכמה ובעלי כשפים מנין לו לרבינו לחלק ולומר דדוקא הנהו תרי דבעלי חכמה בעלי כשפים הוו לעיכובא כמ"ש לעיל אין מעמידין בסנהדרין וכו' אבל כל הני לא הוו לעיכובא אלא לכתחילה דווקא צריך לבדוק אחר אלה. ואפשר לומר דהכריחו לומר כן מדאיצטריך קרא דומום אין בך למעוטי מומי הגוף כמו שמבואר בדברי רב יוסף שהזכרתי משמע דבהיותם נקיים ממום אע"ג דלא יהיו יפים סגי וכל אלה התנאים של בעלי מראה ובעלי שיבה ובעלי קומה תנאים של יופי הם ומסתייה דמיעט לן קרא בעלי מומים אלא שנאמר שאם אינם יפים לא סגי בלאו הכי זו אין סברא אלא ודאי שלא אמרן ר' יוחנן אלא על צד היותר טוב ולא לעיכובא וזה דקדק רבינו כשסמך הדין הנזכר פה עם שלפניו כשם שב"ד מנוקין וכו'. אבל אין תירוץ זה מספיק למ"ש ויודעים בשבעים לשון דאינו לעכובא אלא לכתחלה דמאין לו כן. ונראה לומר דהסברא ודאי הכריחו לרבינו לומר כן דודאי בעלי חכמה ובעלי כשפים שהוא הדבר התלוי בחכמה זה נאמר לעכובא אבל כל הני דאינם תלויים בחכמה לא נאמרו אלא לכתחלה וצ"ע:

ושידעו ברוב הלשונות וכו'. אע"ג שבגמ' אמרו ושידעו בשבעים לשון כתב רבינו רוב ויש לדקדק כן מלשון בשבעים מדלא אמר שבעים משמע דיודעים במקצת שבעים סגי:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה