לחם משנה על משנה תורה, הלכות נחלות· רבי אברהם די בוטון
פרק יא · הלכה ח
אין האפוטרופסין רשאין להוציא עבדים וכו'. הר"א ז"ל השיג עליו דיש מי שפסק כרבי וכיוצא בדין זה פסק רבינו בפ"ו מהל' ערכין וחרמין וגם שם השיגו הראב"ד ז"ל והביא שם בעל מגדל עוז וז"ל תשובה מדברי רבינו ז"ל שמתרץ קושיא זאת וכלל התירוץ נראה לכאורה שהם דברי ה"ה ז"ל אבל יש בו דברים מתמיהין קשים כגידים לא ידעתי לישבם במה שמפרש ההיא סוגיא דפ' השולח (דף ל"ט) מה שאמרו בגמ' והתניא ר' אומר וכו'. דכבר היה יודע דפקע כאן שעבודיה אלא היה מדמה התם להכא משום דהתם נמי פקע שעבודיה אהקדש ומ"מ קאמר רבי דיוצא בכסף ותירץ הגמ' דמאי דאינו יוצא הכא בכסף משום דפקע כספיה אבל התם אע"ג דפקע שעבודיה מ"מ לא פקע הכסף דיכול ליתנו להקדש. וקשה דמי הכריחו לפרש כן ולא פירש דעדיין לא היה יודע חילוק דפקע ללא פקע כלל כדמשמע מדברי רש"י ז"ל ואי משום הא ודאי לא קשיא דרצה לתת סברא נכונה למקשה אבל מה שהקשה טובא הוא שכתב דמאי דאמרו שם בגמ' ולאפוקי מהאי תנא הוא משום דהקשו על רבי מה בא להשמיענו וזה דבר מתמיה (דרבינו ז"ל השיב) למה ששאלו והשואלים היו מסופקים אם היה צריך גט שחרור או לא דהא לעיל איבעיא לן בגמ' כה"ג גבי פלוגתא דרבה ורב יוסף אמרו שם גבי זו מקדיש ומפקיר איבעיא להו צריך גט שחרור או אינו צריך ועוד דאם רבי בא לומר דכסף מועיל ודלא כר"ש דאמר בשטר ולא בכסף איך הודיענו זה בדברים הפכים במה שאמר בנתיאשתי דאין לו תקנה אלא בשטר וכ"ת מדיוקא שמעינן ליה הך דוקא אין לו תקנה אלא בשטר הא בעלמא בכסף סגי זה אינו די"ל דרבינו השיב למה ששאלו לו וה"ה בעלמא דבעינן שטר ולא כסף וע"ק שכתב שם והמחלוקת השניה דרבי ור"ש במפקיר עבדו ותימה הוא זה דבהמפקיר עבדו ל"פ ר' ורשב"ג כלל דכ"ע מודו בשטר ולא בכסף דאפילו רבי קאמר דאין לו תקנה אלא בשטר משום דפקע כספיה כי פליגי בלא הפקיר דלרבי שמעון שטר ולא כסף ולרבי כסף או שטר והיכי קאמר דפליגי במפקיר עבדו סוף דבר דברי תשובה זו תמוהים בעיני וצריך עיון:
סליקו להו הלכות נחלות בס"ד
סוף הספר