לחם משנה על משנה תורה, הלכות נחלות· רבי אברהם די בוטון
פרק יא · הלכה ה
כשיגדלו היתומים נותן להם ממון מורישם וכו'. הרב מהר"י ן' לב ז"ל בפסקיו חלק ב' (דף מ"א) שאלה כ"ח הביא לשון בעל העיטור שכתב ה"ה ובסוף לשונו כתב דבטענת ברי משבעינן ליה הוקשה אצלו כיון דבעל העיטור איירי במינוהו ב"ד וכ"נ מלשונו שהביא שם וכ"נ ג"כ מדברי הטור ז"ל שכתב וכאשר ימנו וכו'. א"כ איך נתן טעם דבטענת ברי משביעין הא אפילו בספק משביעין כשמנוהו ב"ד. ונראה לי לתרץ בדוחק דה"ק כיון דבטענת ברי משביעין אותו אם כן אפשר דנטעון ליה ברי ויודה במקצת ויתחייב שבועת התורה והיא חמורה יותר מהשבועה שנחייב אותו על הספק שהיא שבועת המשנה לבד ולכך צריך למסור לו בחשבון אולי יודה במקצת ויתחייב בטענת ברי שבועת התורה ועדיין צ"ע: