לחם משנה על משנה תורה, הלכות נזקי ממון· רבי אברהם די בוטון
פרק ח · הלכה ה
שור של ישראל שנגח שור של עכו"ם וכו'. אילו טעם זה היה מדעתו של רבינו כדכתב הה"מ לא היה צריך לתת טעם אלא לשור של עכו"ם שנגח של ישראל שחייבוהו משום קנס אבל שור של ישראל שנגח של עכו"ם ראוי לפוטרו משום רעהו דמיעט עכו"ם כמו שמעטו גבי גניבה תשלומי כפל מעכו"ם מדכתיב רעהו וכדכתב רבינו ז"ל פ"ב מהלכות גניבה והיה די לו ליתן טעם לשור של עכו"ם שנגח שור של ישראל אע"ג דבגמרא יהיבו טעמא אחרינא משום דלא קיימו שבע מצות בני נח מכל מקום רבינו נתן טעם יותר קרוב אל הדעת ועוד דבריו הם בכלל דברי הגמרא אך בחלוקה קמייתא לא היה צריך לתת טעם אלא שראיתי לבעל מגדל עוז שכתב שדברי רבינו הם לקוחים מהירושלמי: