לחם משנה על משנה תורה, הלכות נזקי ממון· רבי אברהם די בוטון
פרק ד · הלכה ד
בד"א בזמן שלא שמרוה כלל וכו' (עיין בפנים). כך הוא הנוסחא בספרים דידן והיא נוסחת ה"ה ז"ל ועפ"ז כתב ומה שאמר והבעלים חייבים בששמרוה שמירה מעולה הוא בנזקי קרן בלבד רוצה לומר בדברים שהיא תמה להם שבהן הבעלים חייבים אפילו בשמירה מעולה כמו שיתבאר בפ"ז וכו'. וכל דבריו תמוהים הם אצלי מראשן ועד סופן דמ"ש דבנזקים בששמרו שמירה מעולה חייבים הבעלים זה א"א בשום צד דבין ר"מ בין ר' יהודה אית להו בספ"ד דהתם סגי ליה בשמירה מעולה דהיינו שיכולה לעמוד בפני כל רוח דלהאי קרי ליה שמירה מעולה כדכתב ה"ה עצמו ופלוגתייהו לא הוי אלא גבי מועד דלר' יהודה סגי ליה בשמירה פחותה ור"מ בעי שמירה מעולה כתם. ורבינו ז"ל פסק בריש פ"ז כר' יהודה דבמועד סגי ליה בשמירה פחותה ובתם מעולה א"כ אפילו גבי קרן שמירה מעולה מהני, וכן מ"ש שנתבאר בפ"ז לא היא דלא נתבאר בפ"ז אלא דגבי מועד סגי בפחותה כמ"ש הוא עצמו שם, גם מ"ש אבל בנזקי שן ורגל אפילו הבעלים פטורים משמע דרצה לחלק בין קרן לשן ורגל וכמו שחלקו בריש הכונס אפילו תימא ר"מ שאני שן ורגל דהתורה מיעטה בשמירתן כלומר דאע"ג דר"מ אית ליה גבי מועד דלא סגי בשמירה פחותה אלא מעולה היינו גבי קרן מועד אבל שן ורגל דמועדין מתחלתן סגי בשמירה פחותה ומדכתב ה"ה ז"ל אבל בנזקי שן ורגל וגם כתב שחילוק זה מבואר בגמרא בר"פ הכונס משמע שר"ל חילוק זה והוא תימה דהא נתבאר דלא קי"ל כר"מ ורבינו פסק כר' יהודה בפ"ז ואפילו מועד דקרן סגי ליה בשמירה פחותה וא"כ איך כתב דברים כאלה לדעת רבינו ז"ל. וראיתי בספר כתיבת יד ששאלו חכמי לוני"ל לרבינו ז"ל על זה דאיך כתב דשמירה מעולה הבעלים חייבים אפילו המית את האדם ותירץ שהוא טעות בספרים וצ"ל הך דינא דהבעלים חייבים אחר שמירה פחותה וכך היא הנוסחא אבל אם שמרוה שמירה מעולה כראוי ויצאה והזיקה השומרים פטורים שמרוה שמירה פחותה אם שומר חנם הוא פטור והבעלים חייבין אפילו המית את האדם ואם שומר שכר הוא וכו' ע"כ. ואפילו בהך נוסחא נמי איכא למידק דאמאי בשמירה פחותה הבעלים חייבים הא רבינו ז"ל פסק בפ"ז דמועד סגי ליה בשמירה פחותה. לכך נראה דרבינו ז"ל איירי בקרן תם דאפילו ר' יהודה מודה דבעי שמירה מעולה וכמ"ש הרב המגיד ז"ל לפי נוסחא דידן ואלו דברי ה"ה ז"ל היו באים על נוסחא זאת שכתב רבינו ז"ל בתשובתו היו באים דבריו על נכון אבל הדברים הנאמרים בדברי ה"ה ז"ל הם כפי נוסחא דידן ולא ירדתי לסוף דעתו ז"ל וצ"ע:
ויצאה והזיקה השומרים פטורים והבעלים חייבים. כפי הגירסא אשר לו לה"ה ז"ל בדברי רבינו ז"ל דקאי חיוב בעלים אשמירה מעולה כמ"ש כתב הראב"ד ז"ל בהשגות לא מתוקמא הא אלא בכדי שידע וכו' כלומר דק"ל הבעלים אמאי חייבים וכתב דא"א להעמידה אלא כשהבעלים ידעו אחר שיצאה קודם שהזיקה ומפני שלא שמרוה הם חייבים כמו בבור של ב' שותפין שכתב רבינו בפי"ב לקמן דהיכא שהראשון כסהו ונתגלה אח"כ ולא כסהו השני חייב השני עד שידע הראשון שהוא מגולה ולא כסהו אז חייב ג"כ הראשון ה"נ כיון שהבעלים ידעו שיצאה ולא שמרוה חייבים ומ"מ דחה זה ואמר דלא דמי להתם דהתם כיון דהשותף חייב לעולם בשמירה כשידע הראשון שהוא מגולה והוא שותף ועליו מוטל השמירה חייב לכסותו אבל כאן הבעלים אינם חייבים לשמרה כל אותו הזמן הקצוב המוטל על השומר לשומרו וכיון שכן על השומר מוטל השמירה ואם שמרו כראוי שמירה מעולה פטור ויש לחייבו בכדי שידעו כלומר אם אחר ששמרוה שמירה מעולה ויצאה ידע מהיציאה קודם שהזיקה חייב דומיא דשותף שחייב בשמירה אבל הבעלים לעולם פטורים ומ"מ הניזק גובה מהבעלים והבעלים יתבעו מהשומר, זו היא דעת הראב"ד ז"ל בהשגתו וכבר כתבתי הנוסחא האמיתית שכתב רבינו ז"ל בתשובתו ושזו משובשת היא ועדיין על האמיתית צריך פירוש כדכתיבנא: