לחם משנה על משנה תורה, הלכות נדרים· רבי אברהם די בוטון
פרק א · הלכה כא
אבל האומר לא טמא שאוכל לך וכו' אסור. הרב כ"מ תיקן הנוסחא וכתב דגרסינן בדברי רבינו ז"ל לטמא שאוכל לך לנותר שאוכל לך. ודברי הרב צ"ע ליישב הנוסחא וכן למטה שכתב רבינו ז"ל לא היכל שאוכל לך אסור כתב שהנוסחא משובשת והנוסחא הנכונה היא להיכל שאוכל לך. ונ"ל שאין לתקן הנוסחאות ורבינו ז"ל טעמו ונמוקו עמו דהוא גריס בגמ' בפ"ק דנדרים (דף י"ג) לא קשיא הא דאמר לאימרא הא דאמר לא אימרא כגירסת רבינו תם ז"ל שכתבו התוס' ז"ל כלומר והברייתא דקאמרה לא אוכל לך מותר היינו דאמר לא אימרא לא אוכל לך ולכך מותר דר"מ לית ליה מכלל לאו אתה שומע הן והתוס' ז"ל הקשו לגירסא זו דא"כ ברישא גבי שאוכל לך דכיון דאמר לא אימרא שאוכל לך א"כ היתרא הוי ולא איסורא דכיון דאמר שיאכל לא יהיה אימרא א"כ היתר הוא ואמאי קאמרה הברייתא שהוא אסור ואי אמרת החלוקה דכשאוכל לך איירי לאימרא וסיפא דאמר לא אוכל לך אמר לא אימרא א"כ ליפלוג וליתני בדידה כולה בלא אוכל לך, ודחקו שם התוס' ז"ל הרבה בקושיא זו עד שהם עצמם הרגישו בחולשת תירוצם וכתבו כן יש לדחות לפר"ת ז"ל. ומפני קושיא זו סובר רבינו ז"ל דהיכא דאמר לא היכל שאוכל לך אסור ברישא וסיפא כולה בלא אימרא או לא היכל איירי וטעמא דמילתא משום דכדי שדברי הנודר לא יהיה לבטלה אנו מתקנים דבריו כל מה שאנו יכולים אע"פ שאנו מוסיפים על דבריו קצת תדע לך דהא לא חולין לא אוכל לך אנו מתקנין דבריו שאומרים לא חולין יהיה מה שאוכל עמך וכן לקרבן לא אוכל לך בציר"י הוי כי האי גוונא דאנו אומרים דהכי קאמר לקרבן יהיה מה שאוכל עמך ולפיכך לא אוכל הרי אנו מוסיפים על דבריו אלא ודאי טעמא מפני דכ"מ שאם אנו תופשים הדברים כפשטם יהיה דברי הנודר לבטלה אנו דוחקים עצמנו בדבריו כדי ליישב דבריו ואם אנו תופשים דבריו כפשוטן גבי לא חולין לא אוכל לך וכן גבי לקרבן לא אוכל לך פשט המאמר הוא שעושה קרבן מה שאינו אוכל עמו ואלו דברים בטלים דאיך יאסור על עצמו ויעשה קרבן מה שאינו אוכל ולכך כדי שיהיה קיום בדבריו אנו דוחקים בלשונו. גם אנו נאמר כן אם פירוש דבריו כפשטן שאמר אינו פיגול מה שאוכל לא יהיה טמא מה שאוכל עמך דברים בטלים הם אלו דלמה לו לומר שלא יהיה טמא ושלא יהיה פיגול לכך כדי לקיים דבריו אנו מוסיפים בדבריו ואנו מפסיקין בין לא לטמא שאוכל ובין לא לפיגול שאוכל לך וכן בין לא להיכל שאוכל לך ואנו מוסיפין על מלת לא עוד אוכל עמך וה"ק לא אוכל עמך מפני שאני עושה טמא מה שאוכל עמך וכן על זה הדרך לא פיגול ר"ל לא אוכל עמך מפני שאני עושה פיגול מה שאוכל עמך וכן בלא היכל שאוכל לך לא אוכל עמך שאני עושה היכל מה שאוכל עמך ועם זה יבא על נכון דברי רבינו ז"ל אין בהם נפתל ועקש ודברים נכונים בטעמם הם לע"ד. וזה פירש רבינו ז"ל בהדיא בדבריו שהוא מוסיף מלת אוכל לך על לא במה שאמר שמשמעו של דבר הוא שיהיה פיגול או טמא לפיכך לא אוכל לך: