אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות· רבי אברהם די בוטון

פרק יח · הלכה טז

הלכה טו

שנאמר דם יחשב לאיש ההוא כו'. קשה דמאן דדריש דהשוחט להדיוט בחוץ חייב מהאי קרא דדם שפך היינו ר' יוסי דאית ליה בפ' השוחט והמעלה (דף ק"ח) דשנים שהעלו באבר פטורים ואית ליה דדיברה תורה כלשון בני אדם ואיש איש אשר יעלה דאמר קרא לא דריש ולכך איש איש דשחיטה נמי לא דריש ליה למעט הדיוט והוצרך ללמדו שם (דף קי"ח) מדם שפך וכדאמרו שם ואלא השוחט להדיוט מנא ליה ההוא דם שפך ואפילו השוחט לאיש אבל לר' ישמעאל דאית ליה דשנים שהעלו באבר חייבים מקרא דאיש איש דכתיב גבי העלאה דאיש איש דכתיב גבי שחיטה לרבות השוחט להדיוט כמבואר שם וכיון דרבינו פסק בפרק שלאחר זה דשנים שהעלו באבר חייבין מקרא דאיש איש א"כ הוה ליה לאתויי רבוי להדיוט דחייב מקרא דאיש איש. וי"ל דאין דרכו של רבינו ז"ל להקפיד בזה וכותב הדרשה הפשוטה יותר אע"פ שהיא דלא כהלכתא:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה