לחם משנה על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות· רבי אברהם די בוטון
פרק יח · הלכה טו
שנאמר ואל פתח אהל מועד לא יביאנו וכו'. הקשה הרב בעל כ"מ ז"ל דלא היה לו לרבינו ז"ל להביא מקרא זה דבפ' השוחט ומעלה (דף ק"ז:) מוכח לרבא דפסק רבינו ז"ל כוותיה דקרא דואל פתח אתא למעוטי גגו ואל מחוץ למחנה אתא לרבויי כולה בחוץ וצוארה בפנים דחייב ואם כן איך הביא רבינו ז"ל קרא דאל פתח אהל מועד לחייב כולה בחוץ וצוארה בפנים. וי"ל דהוקשה לו לרבינו ז"ל בגמרא דאימא איפכא דאל פתח לרבות צוארה בפנים ובמחנה לרבות גגו של היכל ולזה יש לומר דמ"מ משמע טפי אל פתח גגו של היכל מצוארה בפנים דלא משמע צוארה בפנים שהביאו אל פתח אהל מועד דמשמע שהביאו כולו ולכך רבינו ז"ל הביא פסוק זה שמשמעותו הוא שמכריח לעשות הדרשות כן ולא איפכא: