אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות· רבי אברהם די בוטון

פרק ח · הלכה יט

הלכה יד

ואע"פ שהוא טמא מדבריהם וכו'. תימה דבפ' העור והרוטב (דף קכ"ג:) איכא תרי לישני בגמ' גבי מתניתין דנקרע רובה טהורה דלחד לישנא קאמר דאם שייר כדי מעפורת טמאה וללישנא בתרא קאמר דאפילו שייר כדי מעפורת טהורה ובפרק דם חטאת הקשו מלישנא קמא ותירצו דטמאה מדרבנן אבל ללישנא בתרא ליכא טומאה כלל אפילו שייר כדי מעפורת, ורבינו ז"ל פסק כאן כלישנא קמא ובס"פ כ"ג מהל' כלים פסק כלישנא בתרא שכתב שם אינה חיבור אפי' שייר כדי מעפורת דהיינו כלישנא בתרא דאי ללישנא קמא טמאה בשיור כדי מעפורת אע"פ שהוא טבולת יום דרב הונא אמתני' קאי ומתני' איירי בטבולת יום כדמוקי לה רב נחמן התם ולא פליגי אהדדי. ותו קשיא דבגירסא דידן אית לן גבי טלית טבולת יום דודאי קרע רובה אבל כשאינה טבולה דילמא לא אתיא למעבד רובה ורבינו ז"ל כתב דלמא לא אתי למעבד כולה ואכולה חייש דצריך שיעשה כן אבל ארובה לא חייש. מיהו לזה י"ל דאפשר דגירסתו בגמרא היה כך. ולקושיא הראשונה י"ל דרבינו ז"ל נראה לו דהדין לפסוק כלישנא בתרא דבפרק העור והרוטב דהכי הלכתא כלישנא בתרא ובפרק דם חטאת פריך סתמא דגמ' מלישנא קמא דלכאורה משמע דהלכתא כוותיה ודברים אלו סותרים לכך נראה לו לרבינו ז"ל לפרש דלישנא קמא ולישנא בתרא דרב הונא לא פליגי לענין דינא אלא בפירושא דמתניתין דקאמרה נקרע רובה טהורה דללישנא קמא מפרש מתני' אפילו בשאינה טבולת יום ודלא כרב נחמן דמפרשה בטבולת יום ומפני כך אמר דמתני' איירי שלא שייר כדי מעפורת דאי שייר כדי מעפורת ודאי דטמאה כיון דאיכא למיגזר בה דילמא לא אתי למקרעה כולה אבל ללישנא בתרא דרב הונא מפרש מתני' כמו שמפרשה רב נחמן דאיירי בטבולת יום דוקא ולכך קאמר דמתני' איירי אפי' שייר כדי מעפורת כיון דהוי טבולת יום דוקא ובין ללישנא קמא ובין ללישנא בתרא בטבולת יום טהורה אפי' שייר כדי מעפורת ובשאינה טבולת יום אם לא שייר כדי מעפורת טהורה ואי שייר טמאה ובפ' דם חטאת גבי מתני' דקורעו וכו' משמע ליה דמתני' דהתם אפי' בשאינה טבולת יום ומפני כך מקשה דכיון דשייר מעפורת טמאה היכא דאינה טבולת יום דילמא לא אתי למקרעה כולה והך דינא הכי נמי הוי ללישנא בתרא כדכתיבנא ומכולהו לישני פריך ומשני דלא הוי אלא מדרבנן וא"כ אפי' מתני' באינה טבולת יום ושייר כדי מעפורת אתי שפיר דמדאורייתא טהורה. ומ"ש רבינו ז"ל בהלכות כלים בד"א בטבולת יום כו' הכי קאמר בד"א בטבולת יום אז ודאי אפי' שייר כדי מעפורת טהורה אבל בשאינה טבולת יום אם שייר כדי מעפורת טהורה ואם לאו טמאה ואע"פ שהיה לו לפרש שם חילוק זה גבי טבולת יום בין שייר כדי מעפורת ללא שייר אולי סמך על מ"ש כאן דהיכא דשייר כדי מעפורת דוקא טמאה ואע"פ שזה דוחק, זה נ"ל ליישב דברי רבינו ז"ל. ובהא דקאמר דילמא לא אתי למקרעה כולה כבר כתבתי דגירסת רש"י ז"ל דילמא לא אתי למקרעה רובה אולי גירסת רבינו ז"ל דלמא אתי למקרעה כולה אבל קושית הגמרא שמקשה על הא מוכח קצת כדברי רש"י ז"ל דכולהו הגזירות הוי כעין הך גזירה ומ"מ לגירסת רבינו ז"ל שפיר קא מקשה גמרא דכי היכי דהתם לא גזר הכא נמי לא ניגזור דמ"מ גזירה הוי כי הא אע"פ שאינה דומה בדומה. ואם נדחוק לשון רבינו ז"ל דמה שאמר בהלכות כלים לא יחוס לקרוע את כולה דהאי כולה הוי רובה יסכימו דבריו עם דברי רש"י ז"ל אבל באמת אין הלשון מוכיח כן:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה