לחם משנה על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות· רבי אברהם די בוטון
פרק ז · הלכה ו
ואינו מבדיל הראש מן הגוף וכו'. משמע דרבינו ז"ל פליג על דברי רש"י ז"ל דקאמר בפ"ק דחולין (דף כ"א) בחטאת העוף טפי משחיטת סימן אחד הוי הבדלה כיון דעוף הכשרו בסימן אחד כל מאי דעביד טפי הוי הבדלה אבל רבינו ז"ל שכתב עד שיחתוך הסימנין או רוב אחד מהם כו' משמע דאע"ג דשוחט שני הסימנין לא הוי הבדלה דלא מקרי הבדלה אלא הראש בעצמו והגוף בעצמו ומסייע ליה ברייתא דקאמרה בפ"ק דחולין (דף כ"א) מה הקטרה הראש בעצמו והגוף בעצמו אף מליקה הראש בעצמו והגוף בעצמו וכדכתב סמ"ק ז"ל. אבל קשה על רבינו ז"ל ברייתא דקאמרה מה להלן מולק ואינו מבדיל בסימן אחד וכן ר"א בר' שמעון אמר אי מה להלן בסימן אחד משמע דבסימן אחד הוי בחטאת העוף מליקה ויותר הוי הבדלה וע"ק דשם (דף כ':) אמרו אי הכי עור נמי כל המעכב בשחיטה מעכב בהבדלה וכו' והא מיעוט סימנין וכו' אלא אימא כל שישנו בשחיטה ישנו בהבדלה משמע דשחיטת השני סימנים לחודייהו מיקרי הבדלה ולא איכפת לן בעור ולא בהבדלת הראש מהגוף אלא מילתא דשייכא בשחיטה דוקא ותו קשיא דאמרינן התם על ברייתא דקאמרה דבעולה שוחט שנים או רוב שנים דשנים הוי כרבנן משמע דמאי דאמרי רבנן הקטרת הראש בעצמו והגוף בעצמו לאו דוקא מבדיל הראש מהגוף אלא שנים דוקא כדפירש"י ז"ל התם. ויש לומר דרבינו ז"ל סובר דבההיא ברייתא איכא תלתא חלוקות רבנן סברי דבעינן הבדלה גמורה הראש מהגוף וזהו שאמרו מה הקטרה הראש בעצמו והגוף בעצמו ור' ישמעאל סבר דלא בעינן אלא שחיטת שנים דוקא ולא דריש ומלק והקטיר כדפירש רש"י ז"ל דארבנן קא סמיך אלא והקריבו דריש וכיון דחילקו הכתוב מחטאת ודאי דמוקמינן ליה אשנים וזהו שאמר מה להלן בסימן אחד אף כאן בסימן אחד ת"ל והקריבו ור"א בר"ש אית ליה דרוב שנים דוקא ולא שנים ומתיישבה ברייתא יותר לפי פירוש זה מפירוש רש"י ז"ל דלישנא דהקטרת הראש בעצמו משמע הבדלה גמורה וכן לא צריכינן למימר רבי ישמעאל סמיך את"ק אלא מוהקריבו לחודיה קא דריש ורבינו ז"ל פסק כת"ק דקאמר דבעינן הבדלה גמורה והא דאמר בגמרא התם אי רבנן שנים דוקא וכן מה שאמר שם והא מיעוט סימנים לרבנן דלא מעכבי בשחיטה ומעכבין בהבדלה סובר רבינו ז"ל דההוא רבנן לאו תנא קמא הוא דלתנא קמא הבדלה גמורה הראש מהגוף צריך אלא הך רבנן הוי ר' ישמעאל דאית ליה שנים כדכתיבנא וקרי ליה גמרא רבנן משום דבמנחות סוף פ' התודה משמע דר"ע נמי אית ליה הכי דדריש דרשא דמחולין וביום ובידו הימנית מחטאת דההיא דרשא הוי בין בעולת העוף בין בעולת בהמה וכדכתבו התוס' ז"ל דאפילו רבנן אית להו הכי א"כ משמע דכר' ישמעאל אתי דלרבנן מכמשפט דריש ליה ואע"פ שזה ודאי דוחק דקרי רבנן לר' ישמעאל דריהטא דסוגיא לא משמע הכי מ"מ מפרש רבינו ז"ל כן דלדידיה מתיישבא ברייתא שפיר כדכתיבנא: