לחם משנה על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות· רבי אברהם די בוטון
פרק ה · הלכה יד
עומד בין המזבח והמנורה והמזבח לפניו כו' מתחיל מקרן מזרחית וכו'. בהל' עבודת יוה"כ פ"ד כתב שם הבכ"מ ז"ל ששאלו מהרשב"א ז"ל על דברי רבינו ז"ל ג' קושיות. חדא מ"ש רבינו ז"ל שמתחיל ההזאה ממזרחית צפונית וכו' דבפרק הוציאו לו (דף נ"ח:) משמע דהיינו לר' יוסי דסבר דלא היה שם אלא פרוכת אחת ופתחה בצפון קאי אבל לר"ע דסבר כרבנן דשתי פרוכות ופתחא בדרום קאי מתחיל מדרומית מזרחית וכיון דקי"ל כרבנן דשתי פרוכות היו וכדכתב רבינו ז"ל בהלכות בית הבחירה איך פסק כאן דמצפונית מזרחית מתחיל ודחק עצמו הרשב"א ז"ל בתירוץ הקושיא ושנה הגירסא וכמו שיראה המעיין שם. ולע"ד נראה לתרץ דרבינו ז"ל גריס כגירסא דידן דלא יהיב בגמרא טעמא כלל לא לרבי יוסי ולא לר"ע אלא אחר שהביאו הברייתא אמרו שם דכ"ע מיהת בההוא קרן דפגע ברישא לא עביד מאי טעמא אמר שמואל דאמר קרא ויצא אל המזבח עד דנפיק מכוליה מזבח ולר"ע נקיף דרך ימין וכו'. וכיון דבגמרא לא איתפרש טעמייהו דר"ע ור"י הגלילי לא נראה לרבינו לפרש דפליגי בפלוגתא דר' יוסי ורבנן דא"כ סתמא דמתני' דקאמר מתחיל מקרן מזרחית צפונית אתיא כר' יוסי ולעיל קאמר סתם משנה החיצונה היתה פרופה מן הדרום והפנימית מן הצפון והיינו כרבנן וא"כ קשיא סתמא אסתמא דרבי סתם לן ברישא כרבנן ובסיפא כרבי יוסי לכך מפרש רבינו ז"ל דמתני' דקאמרה מקרן מזרחית צפונית כרבנן נמי אתיא ואע"ג דפתחא בדרום קאי וא"כ כשהוא פוגע ברישא פוגע בדרומית מערבית ולא מצי למעבד בההוא קרן משום דקרא קאמר ויצא אל המזבח עד דנפיק מכוליה מזבח א"כ לפחות צריך שיתחיל בקרן הסמוך לו שהוא דרומית מזרחית מ"מ סובר ר' יוסי דבעידנא דנפיק פגע במערב תחילה ואח"כ יוצא אל המזרח ובקרן דרומית מערבית לא מצי למעבד משום דבעינן דנפיק מכוליה מזבח ואם יתן בקרן דרומית מזרחית שהוא סמוך לו הוא צריך להקיף דרך ימין דלית ליה לר' יוסי הקפה דרך שמאל בשום צד א"כ היה צריך ליתן אחר כך בצפונית מזרחית ואח"כ בצפונית מערבית ואחר כך בדרומית מערבית וזה אין נראה לו לעשות כן דנמצא דהקרן שפגע תחלה הוא נשאר באחרונה ועוד שהוא פגע במערבי תחלה ועתה עשה הקרבנות של מזרח שניהם קודמים לקרבנות של מערב לכך אמר ר"י שיתחיל מצפונית מזרחית ועתה כשיקיף דרך ימין הרי יקדימו קרבנות של מערב שפגע בהם מתחילה לקרן אחר של מזרח לפחות. ועוד הקרן שפגע בו תחלה הרי לא נשאר באחרונה שהרי קודם הוא לא' של מזרח וכי תימא יתן על דרומית מזרחית ואח"כ יחזור דרך שמאל של דרומית מערבית לר"ע זה אין נראה לו לר' יוסי להקיף דרך שמאל בשום צד כדכתיבנא ועם זה ר"י הגלילי דקאמר מזרחית צפונית אתי כרבנן ומתני' דסתם לן הכי כרבנן נמי אתיא והדבר נכון בעיני לדעת רבינו ז"ל. וכבר עלה בדעתי להביא לו סיוע לפירוש זה מדברי הירושלמי שהקשה על מתני' ואמר ויתחיל מקרן מזרחית דרומית אמר רבי אילא ימנית אין זו ימנית ויתחיל מקרן צפונית מערבית אר"א ויצא אל המזבח ויתחיל מקרן מערבית דרומית ומשני שלא יתן אחוריו לקדש ופריך ואין סופו ליתן אחוריו לקדש ומשני חוזר היה לאחוריו ויעמוד בדרום ויתחיל מקרן מזרחית צפונית ומשני כי הא דאמר ר' אילא ימנית אין זו ימנית ע"כ. וקשיא בדברי הירושלמי אי ס"ל דפתחא בצפון קאי כדברי רש"י ז"ל ושאר המפרשים ז"ל מאי פריך ויתחיל מקרן מזרחית דרומית הא כיון דפתחא בצפון קאי אחרי שאינו יכול ליתן בקרן מערבית צפונית שהוא פוגע בו תחלה ודאי שראוי ליתן את הסמוך לו במזרחית צפונית אלא ודאי דסבירא ליה דפתחא בדרום קאי ומתני' רבנן היא וכדפרישית ולכך הקשה דיתחיל מקרן דרומית מזרחית ותירץ ר' אילא אם כן היית צריך לחזור למערבית דרומית דפגע ביה תחילה כדי שלא ישאר באחרונה כדפרישית ונמצא אתה מקיף דרך שמאל ואין אתה יכול להקיף אלא דרך ימין וכדכתיבנא אבל מ"מ אין לשון הירושלמי הזה ברור בעיני מכמה קושיות חדא דאפילו תימא פתחא בדרום קאי אמאי לא מקשה תחילה ויתחיל מקרן מערבית דרומית כיון שעדיין לא ידע תירוץ דויצא אל המזבח ואי אמרת דפתחא בצפון קאי מאי מקשה דיתחיל בקרן דרומית מזרחית אין ראוי לו שיתן אלא בצפונית מזרחית שהוא אחר צפונית מערבית שאינו יכול ליתן בו וכמו שהקשיתי. ועוד אמאי לא מקשה מתחילה ויתחיל מקרן צפונית מערבית כדמקשה בתר הכי כיון דפתחא בצפון קאי וביה פגע תחלה כיון שעדיין לא ידע תירוץ דויצא אל המזבח. ותו קשה לכל הפירושים כיון דכבר תירץ ויצא אל המזבח מאי הדר מקשה ויתחיל מקרן מערבית דרומית הא בעינן ויצא אל המזבח ולא נפיק מכוליה מזבח ולמאי איצטריך טעמא דשלא יתן אחוריו לקדש וכו'. ועוד יש גמגום בהבנת הירושלמי באופן שצ"ע וישוב. אבל מ"מ בין שיהיה פירוש הירושלמי כמו שכתבתי או לא מה שכתבתי בדברי רבינו ז"ל בפירוש הסוגיא דפרק הוציאו לו נראה לע"ד נכון דודאי טעמא דר' יוסי משום דלדידיה לא עבדינן הקפת שמאל בשום צד וכדמשמע הסוגיא דאית ליה הקפות דרך ימין. הגם כי ראיתי להרב הרא"ם שכתב בפרשת אחרי מות על דברי ר' יוסי דקאמר דמתחיל ממזרחית צפונית דבדין היה להקיף דרך ימין והיה לו להקיף ממזרחית צפונית למזרחית דרומית דרומית מערבית מערבית צפונית אלא משום דיציאתו לבית קדשי הקדשים אל ההיכל פגע בקרן מערבית צפונית מיד כו' והאריך שם ונתן הטעם שנשאו ונתנו בגמרא אליבא דר"ע. ודבריו תמוהים הרבה דר"י הקפתו דרך ימין הוי דכיון שהוא בא דרך המערב אל המזרח דרך צפון הרי ימינו למערב ושמאלו למזרח וכיון שהוא נותן למזרחית צפונית ואח"כ לצפונית מערבית דרך ימין הוא וכן מבואר בסוגיא בפשיטות ולא דמי לחטאת דאמרו במשנה פ' איזהו מקומן (דף כ"ב) ופנה לסובב ובא לו לקרן דרומית וכו' דהתם כבש בדרום הוא וכשעולה ימינו למזרח ואותה ההקפה דרך ימין היא אבל הכא כשהוא בא דרך צפון מן המערב והוא מן הצד ימינו למערב ושמאלו למזרח ודברים פשוטים הם בעיני ולא ירדתי לסוף דעת הרב ז"ל ודבריו הם תמוהים וצ"ע. גם מה שהקשה שם על לשון רש"י ז"ל בפירוש החומש דקאמר דקרא דויצא לפני ה' אתא לומר שיצא אל המזבח ויצא לחוץ ויזה ובתורת כהנים משמע דאדרבא לא בא לומר אלא שבהזאות שעל הפרוכת יעמוד מן המזבח ולפנים ויזה והניח הדבר בצ"ע יש לתרץ דרש"י ז"ל בפירוש החומש פירש פשטיה דקרא דהכי בודאי דהודיענו שצריך שיצא לחוץ אבל בתורת כהנים קשה דלמה לי קרא להכי דאנא ידענא שהיא בחוץ דכיון דבפר הבא על כל המצות הוא עומד חוץ למזבח גם כאן הייתי אומר כן ולמה לי קרא להכי אלא ודאי דלא אתא קרא לפשטיה לאשמועינן שיצא לחוץ להזות למזבח אלא לאשמועינן דההזאות דעל הפרוכת יזה לפנים מן המזבח דמדקאמר שיצא אל המזבח מכלל דעד עתה היה עומד שם. והרי כתבתי מה שנראה לע"ד לשאלה הראשונה ומ"מ יש לדקדק קצת למה רש"י ז"ל בפירוש החומש שביק רבנן דאמרי שתי פרוכות היו שם ופוסק כר' יוסי ואולי משום דסתמא בתרא דפ' הוציאו לו הוי כר' יוסי וכדכתבתי לפי פירוש רש"י ז"ל בגמרא: עוד שאלוהו דרבינו ז"ל פסק כר' אלעזר דאמר ועל כולן הוא נותן וכו' ופסק דהקפה ברגל הוא ולא ביד ולר"א הקפה ביד וגם בזה דחק עצמו הרשב"א ז"ל לתרץ. ולע"ד נראה דמ"ש רבינו ז"ל והוא מסבב והולך לאו הולך ברגל קאמר אלא מסבב ביד ולסיבוב היד קרי הליכה ופוסק לגמרי כר' אליעזר דבמקומו הוא עומד: עוד שאלוהו מה שאמר רבינו שבין המזבח למנורה היה עומד והלא הוא צריך לצאת מכל המזבח והמזבח היה משוך כלפי חוץ וגם בזה דחק עצמו ובסוף הניח הדבר בצ"ע. ונראה דנוסחאתו ונוסחת השואל בדברי רבינו ז"ל לאו כנוסחא דידן היה דאנן אית לן בדברי רבינו ז"ל ועומד לפנים ממזבח הזהב בין המזבח והמנורה והם לא היה להם בדברי רבינו לפנים ממזבח הזהב דא"כ מה היה משיב הרשב"א ז"ל דהוא היה סובר דהמנורה והשולחן משוכים כלפי חוץ מהמזבח הא מ"מ איך יכול לעמוד לפנים ממזבח הזהב הא בעי דנפיק מכוליה מזבח אלא ודאי דהם אינם גורסים אלא ועומד בין המזבח והמנורה ולכך היה מתרץ הרשב"א ז"ל דחוץ למזבח היה עומד ומ"מ היה בין המזבח והמנורה שהמנורה משוך כלפי חוץ יותר ועל פי נוסחאתם נראה לי לתרץ דרבינו ז"ל סובר דמ"ש דנפיק מכוליה מזבח לא קפיד קרא שהאדם המזה יהא חוץ מהמזבח דאפילו יעמוד האדם בין המזבח והמנורה לא איכפת לן אלא דההזאה צריך שיהיה אחרונה למזבח כלומר שלא יזה למאי דפגע תחלה היינו צפונית מערבית או דרומית מערבית אלא ילך יותר מעט ויזה לאחרונה וקרי יציאה בערך ההזאה שהיא אחרונה אבל הוא עומד בין המזבח קרוב לקרן מזרחית צפונית להזות שם אע"פ שהוא יהיה כנגד המזבח לא איכפת לן וכתב כאן ועומד בין המזבח והמנורה כלומר עד עתה היה לפנים מן המזבח שהיה מזה על הפרוכת עתה שצריך להזות קרן מזרחית צפונית צריך שיקרב יותר כדי שיהא סמוך לו ויהיה עומד בין המזבח והמנורה ודוחק. זה נראה לע"ד להשיב לאותם השאלות כי באמת הם בעיני קושיות גדולות: