לחם משנה על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה· רבי אברהם די בוטון
פרק כא · הלכה ז
בעל חוב שבא לטרוף וכו'. כתב ה"ה ז"ל דדעת הרמב"ן והרשב"א ז"ל שלא אמרו על היתומים להביא ראיה אלא בדשוייה אפותיקי כן משמע מן הסוגיא משום דהיכא דשוייה אפותיקי ודאי דדמי לאילן שקוצץ ואינו נותן דמים שאמרו שם בגמרא משום דע"כ הקרקע שלו ואינו חייב אלא דמים אבל כשלא עשאו אפותיקי הרי יש להם חלק בקרקע דאם רצו יכולים ליטול השבח מן הקרקע ולא דמי להתם אבל אינו נראה כן דעת רבינו ז"ל שכתב אבל אם לא עשאו אפותיקי אם רצו היתומים וכו' ולא כתב על בעל חוב להביא ראיה כשלא עשאו אפותיקי משמע דאית ליה דבענין הראיה הכל שוה ועל היתומים להביא ראיה בכל גוונא:
הביאו ראיה שהם השביחו וכו'. הרב בית יוסף בהלכות אפותיקי סימן קט"ו תמה על הרב המגיד שכתב דדין הגמרא דאמרו היתומים אנו השבחנו לא הוי אלא במסיק ביה שיעור ארעא ושבחא דהא מדברי הגמרא לא משמע הכי דאוקימו הא דשלשה שמין להם את השבח בדלא מסיק ביה שיעור ארעא ושבחא אלא שיעור ארעא לחוד ואמאי דאמרי יתומים אנו השבחנו איתמר דאין זו קושיא דיתומים אומרים אנו השבחנו איירי במסיק ביה שיעור ארעא ושבחא וההיא מימרא דשלשה שמין להם את השבח איירי דלא מסיק ביה אלא שיעור ארעא ומאי דהביאו מהתם לההיא דיתומים הוא דלא מסלקינן להו בקרקע אלא בזוזי ואי התם איירי בדלא מסיק ביה אלא שיעור ארעא הראיה מכ"ש היא דהתם דלא מסיק ביה אלא שיעור ארעא לחוד אינו נותן להם קרקע אלא דמים כ"ש היכא דמסיק ביה שיעור ארעא ושבחא דאינו נותן אלא דמים ומה שתירץ הוא דהדר גמרא מהך שינויא כשתירץ דשוייה אפותיקי דבר תימה לומר כן חדא דא"כ איך שני קושיא דשמואל דב"ח גובה את השבח וכי תימא התם דלא שוייה אפותיקי לכך גובה כל השבח אבל הכא דשוייה אפותיקי גרע ונותן הוצאה וכדפירשו התוס' בפירוש קמא בפרק שנים אוחזין והא אי אפשר דאליבא דהרי"ף קיימינן ובהדיא כתב הוא בפרק שנים אוחזין דהיכא דמסיק ביה שיעור ארעא ושבחא בין שעשאו אפותיקי בין שלא עשאו גובה השבח מלוקח ועוד דמאי שני דלפי המסקנא הדר מתירוצא דלא מסיק ביה וכו' הא לפי מאי דס"ד דאיירי דלא מסיק ביה כו' קשה איך יתומים יאמרו אנו השבחנו וב"ח יאמר אביכם השביח הא לדעת ה"ה ז"ל היכא דלא מסיק אלא שיעור ארעא יותר טוב הוא לב"ח שישביחו היתומים מהב"ח ולא ירדתי לסוף דעת הרב ז"ל ומ"מ מ"ש אח"כ ויותר נראה לומר וכו' כן הוא האמת כדכתיבנא דאין חילוק גבי יתמי בין היכא דמסיק שיעור ארעא ושבחא ללא מסיק כלל: