אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה· רבי אברהם די בוטון

פרק כא · הלכה ו

הלכה ד

היתה השדה אפותיקי וכו'. באמת שיש להקשות על דברי רבינו דבגמרא מחלק בין מסיק ביה שיעור ארעא ושבחא ללא מסיק ביה אלא שיעור ארעא לחוד ורבינו אינו מחלק בכך והדינים האמורים בהלכות הם נראין מוכרחים מדברי הגמרא ועוד הקשה עליו הר"א ז"ל בהשגות הגם כי לשונו בקצת ספרי דפוס הוא קצר אך כאן בכסף משנה העתיק השגתו באורך והכוונה לומר דהחצי ההוצאה כבר פרע הב"ח ללוקח כשנוטל חצי השבח דכפי הוראת הגאונים הגדולים נוטל ההוצאה תחילה ואח"כ חולקים השבח וא"כ כבר פרע לו חצי ההוצאה וא"כ איך כתב עתה שנותן לו כל ההוצאה אם ירצה ליטול חצי שבח. ועוד הקשה לו דהא חצי שבח למה יפטר הב"ח בתת לו ההוצאה יתן לו החצי שבח וההוצאה בכלל שהשבח יתר על הוצאה כיון דהחצי שבח שלו יתן החצי שבח ואם ישאר החצי שבח ללוקח אין לו ליטול הוצאה מאחר שכבר נטל החצי הוצאה מהחצי שבח שנטל הב"ח כדכתיבנא זהו כלל דבריו ובאמת ה"ה ז"ל תמה על ככה דהאי דינא חדתא דנפקא ליה לרבינו הם דברים היפך הסוגיא דפ"ק דמציעא ולי נראה דרבינו טעמו ונימוקו עמו דס"ל דמאי דקאמר שמואל ב"ח גובה את השבח היינו חצי שבח וכדכתב הרא"ש ז"ל בפסקיו בפ"ק דמציעא מכח ההיא דמי שמת (דף קנ"ז ע"ב) דאמר דהלוקח והבעל חוב הוי כלוה ולוה ואח"כ קנה דיחלוקו הך גובה את השבח דקאמר שמואל הוי חצי שבח. ומ"ש בגמרא קשיא רישא וסיפא דאמר שמואל ב"ח גובה את השבח ה"ק דאמר שמואל ב"ח גובה חצי שבח בלא הוצאה כלל ואיך קאמר הכא דאינו גובה כלל מהשבח אא"כ נותן הוצאה וכשהעמידו בגמרא הברייתא כגון שעשאו אפותיקי סובר רבינו ז"ל כפירוש התוס' ז"ל שפירשו דהוי אפילו מסיק ביה שיעור ארעא ושבחא נותן לו ההוצאה ואע"ג דהיכא שלא עשאו אפותיקי ומסיק ביה שיעור ארעא ושבחא גובה הכל בלא הוצאה וא"כ גרע היכא שעשאו אפותיקי מהיכא דלא עשאו אפותיקי וכמו שהקשו התוס' ולפירוש רבינו אתי שפיר זה דלא גרע דהיכא דלא עשאו אפותיקי גובה חצי שבח לבד אבל היכא דעשאו אפותיקי גובה חצי שבח בלא הוצאה כלל ואע"ג דלפי הוראת הגאונים הגדולים נוטל הוצאה מ"מ בהא עדיף כח אפותיקי דגובה חצי שבח בלא הוצאה כלל והחצי האחר גובה אותו ונותן הוצאה ולפ"ז א"ש דעדיף האפותיקי ואין חילוק בין מסיק ביה שיעור ארעא ושבחא ללא מסיק ולכך לא חילק רבינו ז"ל בכך. והרי"ף ז"ל בפרק קמא דמציעא שכתב דהיכא דמסיק ביה שיעור ארעא ושבחא בין שעשאו אפותיקי בין שלא עשאו גובה הכל ב"ח והדר לוקח גבי ממוכר קשה קצת עליו למה לא כתב דדוקא חצי שבח גובה ולא כל השבח וכדאמרינן בפרק מי שמת ואולי סמך על מה שכתב בפרק מי שמת (דף רל"ג) והא דתניא לשבח קרקעות וכו' דמפרש שם דיחלוקו אבל דברי רבינו ז"ל נראה לי שהם נכונים יותר ע"פ דרך זה. עוד כתב ה"ה ז"ל ושיטה אחרת יש לומר שלא יפה כח האפותיקי וכו' קשה על שיטה זאת דברייתא דאוקמוה דלא מסיק ביה אלא שיעור ארעא ונותן לו הוצאה א"כ הרי גובה יותר מחובו שנותן לו הוצאה ונוטל כל השבח היתר על ההוצאה ואולי יש לומר לפי שיטה זו דכדמשני שעשאו אפותיקי הדר ממאי דקאמר דאיירי דלא מסיק ביה אלא שיעור ארעא אלא מסיק ביה שיעור ארעא ושבחא ולכך נותן לו ההוצאה ונוטל השבח היתר אבל אי לא מסיק ביה אלא שיעור ארעא לחוד אינו נוטל מן השבח כלל:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה