אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה· רבי אברהם די בוטון

פרק ג · הלכה ג

הלכה ב

לחייב על הרחיים בפני עצמו וכו'. אע"ג דבנא ומבושל כתב רבינו ז"ל בהלכות סנהדרין דלקי חדא שאני התם דנא ומבושל הוי בחדא עניינא אלא שהפעולות הם חלוקות אבל הכא הם שני כלים חלוקים ולכך לקי על כל אחד בפני עצמו אבל תימה דבגמרא דפרק המקבל שם מדמי הא דנא ומבושל להא דרחיים ורכב משמע דנא ומבושל נמי לקי תרתי וא"כ איך פסק רבינו ז"ל בהלכות סנהדרין דלקי חדא ואע"ג דאת"ל בפירוש ההלכה שפירש במה שאמרו בפרק כל שעה דלא כרש"י ז"ל כמו שתראה במה שכתב רבינו בטעמי המצות מ"מ סוגיא דפרק המקבל משמע דלא כפירושו כדכתיבנא ועוד דשם בפרק כל שעה אמרו גבי זג וחרצן דנזיר תרי לישני כמו שאמרו גבי נא ומבושל ובזג וחרצן פסק רבינו ז"ל דלוקה על כל חד מינייהו ומפרש כפירוש רש"י ז"ל שם כמו שפסק בהלכות נזירות וא"כ הדברים תמוהים כיון שהלשונות נאמרו בחד לישנא ובחד גוונא גבי נא ומבושל וגבי נזיר למה פירש גבי נא ומבושל בענין אחד וגבי נזיר בגוונא אחרינא ועוד דהא דכתב גבי נא ומבושל ההיא סוגיא דפרק המקבל תיובתיה כדכתיבנא מיהו כבר השיגו בזה הרמב"ן ז"ל במנין המצות יע"ש:

וכן אם חבל צמד בקר החורש לוקה שתים וכו'. יש לתמוה על ה"ה ז"ל שכתב על דברי הר"א ז"ל שהם סתומים ומפרש דבריו בפירושים דחוקים אבל כוונתו ז"ל באמת היא שהוא הבין בדברי רבינו ז"ל דאפילו שאינו עושה ממש אוכל נפש כמו סכין של שחיטה וזוג של מספרים שעושה בהם אוכל נפש ממש אלא אפילו פרות החורשות שאין עושין ממש אוכל נפש אלא שמשתכרין בהן אוכל נפש ויצא לו כן מדבריו ממה שכתב החורש ומפני כן השיג עליו ואמר דזה אינו אלא שיעשה אוכל נפש ממש שמכניסות התבואה והרוצה לעמוד על עיקרן של דברים יעיין בדברי הטור ז"ל בסימן צ"ז:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה