אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות מכירה· רבי אברהם די בוטון

פרק יג · הלכה ז

הלכה ו

העכו"ם אין לו הונייה שנאמר איש את אחיו וכו'. בבכורות ריש פ"ב אמרינן ולמאי דאמר משיכה בעכו"ם קונה הניחא אי סבר לה כר' יוחנן דאמר דבר תורה מעות קונות ומשיכה לא אהני לעמיתך בכסף לעכו"ם במשיכה אלא אי סבר כר"ל דאמר משיכה מפורשת מן התורה לעמיתך במשיכה ולעכו"ם במשיכה לעמיתך למה לי ותירצו לעמיתך אתה מחזיר אונאה ואי אתה מחזיר אונאה לעכו"ם והקשו לעכו"ם מאל תונו איש את אחיו נפקא ותירצו חד בעכו"ם וחד בהקדש וצריכא וכו' ע"כ. ובפ' הזהב (דף נ"ו) על מתני' דאלו דברים שאין להם אונאה העבדים וכו' וההקדשות אמרינן בגמ' הקדשות אמר קרא אחיו אחיו ולא הקדש ע"כ. נתבאר מכאן דמה שאמרו בסוגיא דבכורות חד בעכו"ם ר"ל לעמיתך למעוטי עכו"ם וחד בהקדש ר"ל אחיו למעוטי הקדש דהרי בהך סוגיא דהזהב ממעטים הקדש מאחיו. ועוד נתבאר מסוגיא דבכורות דכל זה הוא לאמימר אי סבר כר"ל אבל לר' יוחנן דאיצטריך עמיתך לומר לעמיתך בכסף ולעכו"ם במשיכה ע"כ צ"ל דממעטינן עכו"ם והקדש מאחיו ודריש אחיו ולא עכו"ם אחיו ולא הקדש דלדידיה לא ס"ל צריכותא דגמרא דאמר לאמימר אלא תרווייהו שוים דאלת"ה אלא דעכו"ם והקדש חלוקים מהיכא ממעטינן לדידיה הקדש ועכו"ם הא ליכא אלא חד קרא דאחיו מיותר דעמיתך איצטריך לומר לעמיתך בכסף וכו' אלא ודאי כדאמרן וכל זה מוכרח ופשוט מן הסוגיות. והשתא דברי רבינו ז"ל מתמיהים דאיך מיעט למטה בבבא האחרת מעמיתך הקדשות שכתוב עמיתך ולא הקדשות דזה ודאי אי אפשר דאפי' לאמימר לא ממעטינן הקדש אלא מאחיו ועכו"ם מעמיתך כמו שהוכחתי מן הסוגיא והוא עשה בהפך. ועוד יש לתמוה דלפי האמת כולהו הוה לן למעוטי מאחיו עכו"ם והקדש דהכי ממעטינן ליה לר"י דאמר דבר תורה מעות קונות דלעמיתך איצטריך כמ"ש וא"כ כיון דהוא ז"ל פסק בריש פרק ג' כר"י דאמר דבר תורה מעות קונות הוה ליה למעוטי הקדש ועכו"ם מאחיו, ובאמת שדברים אלו תמוהים וצ"ע:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות מכירה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה