לחם משנה על משנה תורה, הלכות מכירה· רבי אברהם די בוטון
פרק יא · הלכה ד
לפיכך הנותן ערבון וכו'. מה שלא הזכיר רבינו ז"ל ערבוני יקון עיין לעיל פ"ח מ"ש על זה. ובהשגות כתוב בסוף דבריו אבל אם יאמר לו המוכר המעות שנתת לי לא יצאו מתחת ידי וכו' ופירשה ה"ה ז"ל שאמר לו כן בשעת נתינה ע"כ. ביאור דבריו שהרמב"ם כתב שכשאמר לו ערבוני מחול לך שהוא מחול ואין כאן אסמכתא מפני שהוא בידו והר"א ז"ל חלק עליו ואמר אין הכל מודים בזה וכו' כלומר דאפילו שהוא מחילה הוי אסמכתא והדר המקח למריה ומעות למרייהו ולזה כתב שבזה הענין אפשר להיות הדין שכתב כלומר שיקנה כנגד הערבון והמקח קיים ולא אמרינן הדר המעות למרייהו דהיינו כשהתנה המוכר מתחילה דע שהמעות הללו לא יצאו מתחת ידי או תקח את מקחך או תניח אותו שאני איני מחזיר לך המעות דאז ודאי המקח קיים. ואפשר דהך מוכר דנקט הוא מדוייק דכיון דהמוכר אמר לו כן בשעת המכירה מהני אבל אם יאמר לוקח המעות שנתתי לך לא יצאו מתחת ידך אלא אקח המקח מהני: