אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות מכירה· רבי אברהם די בוטון

פרק ו · הלכה טו

הלכה יד

האומר זכו בשדה זו לפלוני וכו'. מימרא דרבא שהבאתי בסמוך ודברי רבינו ז"ל מתמיהים שהזכיר בלשונו זה יש לנותן וכו' עד שיגיע ליד בעל המתנה דמשמע דמפרש מימרא זו כדברי רבינו תם דדוקא במתנה איירי ולא במכר וזה אי אפשר בדעתו ז"ל מדהביא בהלכות מכירה כמו שכתב ה"ה ז"ל. ואפשר לומר בדוחק דרבינו ראה המימרא סתומה בגמרא וגילה לנו דהמימרא נאמרה בין במכר בין במתנה והעתיקה בלשון מתנה להודיענו דבמתנה איירי ומדהביאה בהלכות מכירה הודיענו דבמכר נמי איירי ובכי הא לא מצינן למימר דאיירי במכר ולא במתנה או במתנה ולא במכר זה נראה בדעתו ז"ל. ונמוקי יוסף הקשה על הך מימרא דרב הונא דאמר חוזר בשטר ואינו חוזר בשדה וז"ל וא"ת היכי אמרינן דאינו חוזר בשדה והא קי"ל דבמקום שכותבין השטר לא קנה עד שיכתוב את השטר. וי"ל דהתם איירי בשטר קנין והכא שטר ראיה הוא א"נ ההיא בכסף אבל כשזכה בחזקה שהחזיק בתוכה גמר ומקני וזה נכון ע"כ. ורבינו ז"ל מפרש כתירוץ האחרון דאיירי בחזקה ומפני כן אינו חוזר בשדה דחזקה בלא שטר קנה וכמ"ש ה"ה ז"ל בספ"ה בשם הרשב"א ז"ל וזהו שכתב ה"ה ז"ל ונ"ל מתוך דברי המחבר שהוא מפרש שלא קנו מידו כלום וכו' וזהו שכתב והחזיק וכו' כלומר שמתרץ הקושיא מפני שהוא מפרש דאיירי בקנין חזקה וכתירוץ אחרון שכתב הרב הנמוקי יוסף ז"ל: עוד כתב ה"ה ז"ל וכתב הרמב"ן ז"ל חוזר בזה ובזה וכו'. כוונת הרמב"ן ז"ל דלא נימא דילפינן מבני גד ומבני ראובן וכי היכי דהתם הוה התנאי הנאה לנותן והמעשה הנאה למקבל ה"נ בכל תנאי אלא אפילו שיהיה התנאי והמעשה הנאה למקבל דומיא דהכא אם לא נתקיים התנאי המעשה בטל ובזה יתבאר דבריו ובפ"ק דקידושין הביא הר"ן ז"ל לשון זה בשם הרמב"ן ז"ל ושם נתבאר והביאו מהרי"ק ז"ל בספר ח"מ סימן רמ"א ויש טעות בדפוס בלשון כאן שכתוב זוכה בזה ובזה וצ"ל חוזר בזה ובזה:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות מכירה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה