לחם משנה על משנה תורה, הלכות מכירה· רבי אברהם די בוטון
פרק ג · הלכה ז
וכן השוכר המקום וכו'. כתב ה"ה ודוקא בחצר המשתמרת וכו'. והיינו דלא כרב פפא דאמר בפ"ק דגמרא דהיכא דאיכא דעת אחרת מקנה לא בעינן עומד בצד שדהו וכ"כ רבינו בהדיא בפ"ד מהל' זכייה ואע"ג דבפ"ו מהל' גירושין נראה שם מדברי ה"ה ז"ל דפסק כרב אשי דתירץ שם אליבא דרב פפא גבי גט דחוב הוא לה וכו' ולכאורה נראה דכיון דנפל היסוד נפל הבנין דכיון דלית הילכתא כרב פפא דברי רב אשי ליתנהו ולא הוה ליה למיפסק כרב אשי, לא היא דדברי רב אשי בלא דברי רב פפא מוכרחים הם כדי לחלק בין גט למתנה דבגט אפי' בחצר המשתמרת בעינן עומדת משא"כ במתנה ועל כרחין אנו צריכין לחילוק דרב אשי וכ"כ הר"ן ז"ל ולכך קי"ל כרב אשי אע"ג דלא קי"ל כרב פפא: (
וכן השוכר המקום שאותן המטלטלין וכו'. מדברי ה"ה נראה דדוקא בחצר המשתמרת ולא קי"ל כרב פפא דאמר דעת אחרת מקנה שאני בפ"ק דבבא מציעא ומה שתירץ שם רב אשי גבי גט דחוב הוא לה אע"ג דהיא היא כדמשמע מדברי ה"ה בהלכות גירושין ריש פ"ה ולכאורה נראה דרב אשי לא תירץ כן אלא אליבא דר"פ וכיון דלא קי"ל כרב פפא לא היה לו לרבינו ז"ל לפסוק כרב אשי י"ל דאמר תירוץ רב אשי אמת כדי לחלק בגט דהתם בחצר המשתמרת בעינן עומדת מצד חצרו וכ"כ הר"ן ע"ש * ): *(היא נוסחא אחרת מעין פיסקא הקודמת)