לחם משנה על משנה תורה, הלכות חובל ומזיק· רבי אברהם די בוטון
פרק ח · הלכה ד
אע"פ שהמלך אנסו להביא וכו'. הר"א ז"ל בהשגות במ"ש ומאין נתחייב לו שימות בשביל ממון וכו' הואיל ויחדו לו בפירוש משמע דאית ליה דכשחייבו נשא ונתן ביד היינו היכא דלא אנסו בפירוש שיביא לו ממון זה אלא אנסו שיביא לו ממון סתם ולכך כשנשא ונתן ביד חייב אבל אם אמר לו בפירוש ממון זה ודאי דפטור דהרי הוא אנוס על כך. וקשה על זה הא דהקשו בפ' הגוזל ומאכיל מאמר לו אנס הושיט לי אשכול זה וכו' דחייב והעמידוה דקאי בתרי עברי נהרא ולפירושו מאי שני אכתי תקשי דכיון דאנסו על הממון עצמו דהא אמר לו אשכול זה אפי' דקאי בתרי עברי נהרא דאינו יכול ליטלו פטור לדעת הר"א ז"ל ואולי דלא קפיד במ"ש אשכול זה אלא כלומר אחד מהאשכולות אשר שם והוא נשא ונתן ביד וכיון דהבחירה היתה בידו ליתן מה שירצה לכך חייב דלא היה לו להציל עצמו בממון חבירו אלא ליתן משלו: סליקו להו הלכות חובל ומזיק בס"ד
סוף הספר