אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות חובל ומזיק· רבי אברהם די בוטון

פרק ח

פרק ז

הלכה א

ואם מת גובין מיורשיו וכו'. לפי מה שכתב ה"ה הוה מצי למימר בפרק הגוזל בגמ' כדבעי מאי נפקא לן מינה אי דינא אי קנס דנפקא לן האי דינא דאם מת גובין מיורשיו ואם קנסא אם מת אין קונסין בנו אחריו אלא דרצה לומר נפקותא בזה אי ילפינן מהך קנסא אחריתי או לא:

הלכה ב

בד"א בשהראה המוסר וכו'. כתב ה"ה ז"ל שהרשב"א ז"ל הוסיף בה דברים וכוונתו במה שהוסיף הוא דאע"פ שאין המוסר שם אלא הוא במקום שהיד שולטת כלומר שאם יחפש אחריו ימצאנו פטור וה"ה ז"ל תפס לו בחינה אחרת דהוא כ"ש מהא דנאמר בגמ' וכדברי רבינו ז"ל דכיון דהראהו הוא בעצמו פטור כשהעמידו עליו כ"ש היכא שלא הראהו בעצמו אלא שהיה הוא יכול לחפש אחריו ולמצוא ואע"פ שלא ראהו מ"מ הוי כאילו ראהו כיון שיכול לחפש משא"כ בגמ' שהוא הראהו ואילו לא היה מראהו הוא לא היה יודע היכן הוא וא"כ הוא חידוש יותר הנאמר בגמ':

הלכה ד

אע"פ שהמלך אנסו להביא וכו'. הר"א ז"ל בהשגות במ"ש ומאין נתחייב לו שימות בשביל ממון וכו' הואיל ויחדו לו בפירוש משמע דאית ליה דכשחייבו נשא ונתן ביד היינו היכא דלא אנסו בפירוש שיביא לו ממון זה אלא אנסו שיביא לו ממון סתם ולכך כשנשא ונתן ביד חייב אבל אם אמר לו בפירוש ממון זה ודאי דפטור דהרי הוא אנוס על כך. וקשה על זה הא דהקשו בפ' הגוזל ומאכיל מאמר לו אנס הושיט לי אשכול זה וכו' דחייב והעמידוה דקאי בתרי עברי נהרא ולפירושו מאי שני אכתי תקשי דכיון דאנסו על הממון עצמו דהא אמר לו אשכול זה אפי' דקאי בתרי עברי נהרא דאינו יכול ליטלו פטור לדעת הר"א ז"ל ואולי דלא קפיד במ"ש אשכול זה אלא כלומר אחד מהאשכולות אשר שם והוא נשא ונתן ביד וכיון דהבחירה היתה בידו ליתן מה שירצה לכך חייב דלא היה לו להציל עצמו בממון חבירו אלא ליתן משלו: סליקו להו הלכות חובל ומזיק בס"ד  

סוף הספר

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות חובל ומזיק

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה