לחם משנה על משנה תורה, הלכות חובל ומזיק· רבי אברהם די בוטון
פרק ד · הלכה יד
וכן שבתה של אב וכו'. הטור ז"ל בח"מ סימן תכ"ד הבין דבריו ז"ל בסמוכים על שלחנו וא"א לומר כן דא"כ אמאי הוי שבתה של אב הא אמרינן בפרק החובל דכיון דהאי גברא אינו מקפיד והם סמוכים על שלחנו הם שלה וקטנים יעשה להם סגולה וע"ק דא"כ היכי קאמר לקמיה וכן החובל בבתו משלם צער וריפוי ושבת הא אי סמוכים על שלחנו כתב רבינו לקמן דהוא פטור מהכל אלא ודאי עיקרן של דברים כמ"ש ה"ה ז"ל לקמן ודברי רבינו ודאי באינן סמוכים על שלחנו ומ"ש רבינו שבתה של אב היינו אחר שתהא נזונית המותר הוא של אב וכמ"ש בגמ' להעדפה ומ"ש שמעשה ידיה של אב היינו העודף על מזונותיה:
וכן החובל בבתו וכו'. כתב ה"ה ז"ל על השגת הר"א ז"ל דאמר אינו חייב נראה דהוא ט"ס דהבא על בתו פטור בלאו הכי משום דמחייב בנפשו אלא עיקר הנוסחא היא אינו שלה ור"ל אם בא עליה אחר. וקשה לפירוש זה דבחלוקה קמייתא היה לו להר"א ז"ל להשיגו במ"ש אבל צער ובושת וריפוי שלה שם היה לו להשיגו דלא בכל בושת דבאונס ופתוי הבושת של אב דשם היה מקום הראוי להשיג דאיירי בחבל בה אחר דומיא דאחר: