לחם משנה על משנה תורה, הלכות חובל ומזיק· רבי אברהם די בוטון
פרק ד · הלכה יא
ואינו נותן לו דמי עינו וכו'. בפ"ה מהל' עבדים כתב רבינו ז"ל המפיל שן עבדו וסימא את עינו וכו' ונותן לו דמי עינו ותירץ הרב בעל כ"מ שם בתירוץ ב' כדי שלא יקשה על מ"ש כאן דנותן דהתם ר"ל דאם תפס דמי עינו לא מפקינן מיניה ולא הוצרך רבינו ז"ל לפרש שסמך על מ"ש כאן ועל זה הדרך יש לתרץ מ"ש רבינו ז"ל בפי"א מהל' נזקי ממון מי שחציו עבד וחציו בן חורין נותן חצי קנס דהוקשה לה"ה דכפי משנה אחרונה אין לו קנס דהוא מעוכב גט שחרור והניח הדבר בצ"ע דיש לפרש דההוא נותן אם תפס רבו חצי קנס ולא הוצרך רבינו ז"ל לפרש משום דסמך על מ"ש כאן דהוי בעיא דלא איפשיטא במעוכב גט שחרור וכבר נודע דמי שחציו בן חורין והוא מעוכב גט שחרור דכופין את רבו לשחררו כדכתב רבינו ז"ל בהל' עבדים: