אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות חובל ומזיק· רבי אברהם די בוטון

פרק ג · הלכה ג

הלכה ב

המבייש את הישן חייב בבושת וכו'. כתב ה"ה ז"ל דבעיין לא איפשיטא בגמרא ותימה דהא לפי המסקנא אמרו והא תניא רבי אומר חרש יש לו בושת שוטה אין לו בושת קטן פעמים יש לו פעמים אין לו הא דמכלמי ליה ומיכלם הא דמכלמי ליה ולא מיכלם ע"כ. משמע דטעמא משום כסופא מהך ברייתא ולא משום זילותא דאי משום זילותא או בושת משפחה אפילו שהקטן לא מכלמי ליה ומיכלם יהא חייב משום בושת משפחה או זילותא וא"כ איפשיטא בעיין מהך ברייתא וכ"כ הר"א ז"ל בפסקיו וכ"כ התוס' ז"ל וז"ל דמסיק משום כיסופא דידיה משמע דבעיין איפשיטא ואפי' נאמר דרבינו ז"ל לא גריס הך והתניא אכתי קשה דלמטה גבי קטן שאינו נכלם אמאי כתב פטור סתמא ולא כתב כמ"ש גבי ביישו ישן ומת דאם תפס לא מפקינן מיניה משום ספיקא דבעיא הא בעיא נמי התם איתא דאי טעמא משום זילותא או משום בושת משפחה אפי' קטן דאי מכלמי ליה לא מיכלם יש לו בושת. ונ"ל להליץ בעד רבינו ז"ל שמפני שבגמ' במסקנא לא אמרו נפשוט בעיין דמשום זילותא מכח ברייתא דוהתניא דעדיין הבעיא לא נפשטה והוא מפרש דהבעיין בעי אי משום כיסופא דוקא הוי טעמא ולכך היכא דביישו ישן ומת פטור או דילמא משום זילותא נמי איכא בושת כלומר היכא דאיכא חד מינייהו או כיסופא או זילותא איכא בושת ופשיט מקטן דודאי משום זילותא או בושת משפחה נמי איכא בושת דאי לאו הכי ליכא טעמא לחיובא בקטן כלל בשלמא אי אמרת משום זילותא או בושת משפחה איכא למימר דהיינו טעמא דחיוב בקטן אע"ג דלא הוי טעמא ברירא כולי האי דכיון דהוא קטן אין בזה בושת משפחה כלל ולא זילותא מ"מ אמרינן דטעמא דברייתא הוי האי משום דלא אשכחנא לה טעמא אחרינא אבל אי אמר משום כיסופא ולא משום בושת משפחה או זילותא האי ליכא בקטן כלל ותירץ דלעולם טעמא משום כיסופא לחוד ולא משום זילותא והאי קטן הוא דמכלמי ליה ומיכלם והשתא בקטן דלא מיכלם נאמר דטעמא דפטורא משום דלית ליה כיסופא ואפי' חיישינן לזילותא ליכא ביה זילותא או בושת משפחה כיון דהוא קטן וכיון דאית ליה השתא טעמא דברייתא משום כיסופא לא דחקינן נפשין לומר דבקטן איכא זילותא או בושת משפחה דאי הוה אמרינן הכי מעיקרא הוה משום דלא הוה טעמא אחרינא בברייתא וכיון שכן לא איפשיטא בעיין השתא נמי תבעי לן אי טעמא משום זילותא וקטן דלא מכלמי ליה ליכא ביה זילותא ולא בושת משפחה. אי נמי י"ל דהבעיא היא אי טעמא משום כיסופא ולא משום זילותא או משום זילותא או בושת משפחה ולא משום כיסופא ופשיט ליה מקטן דהוי משום זילותא ותריץ המתרץ דאיירי בקטן דמכלמי ליה ומיכלם והשתא אכתי בעיא בדוכתא קיימא דאפי' דאמרינן דטעמא משום זילותא או בושת משפחה צריך שיהיה הקטן דמכלמי ליה ומיכלם ואז איכא בושת למשפחה כיון שמביישין לקטן שהוא גדול כל כך דמכלמי ליה ומיכלם ואז איכא בושת למשפחה כיון שמביישין לקטן שהוא גדול כל כך דמכלמי ליה ומיכלם אבל קטן דלא מכלמי ליה ליכא זילותא ולא בושת למשפחה או דילמא טעמא לא הוי משום זילותא או בושת משפחה אלא משום כיסופא דידיה ולכך בעינן דמכלמי ליה ומיכלם וא"כ נשארה הבעיא בלי פשיטות ונתקיימו דברי רבינו ז"ל:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות חובל ומזיק

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה